|
אנו החתומים מטה, עיתונאים, סופרים, פעילים אזרחיים ואנשי ציבור מביעים בזאת מחאה על אופן התנהלותה של התקשורת הישראלית בסיקור האירועים מאז חטיפתם של שלושת הנערים היהודים בשטחים הכבושים.
התקשורת הישראלית אימצה ברובה את העמדה הרשמית, אשר העלימה את מציאות הכיבוש כגורם מרכזי המכתיב את ההתנהגות הפלסטינית, הדחיקה את העובדה שהחטיפה התבצעה בשטח שבאחריות ביטחונית ישראלית, הטילה את האחריות על ההנהגה הפלסטינית והתעלמה מהסבל האנושי העצום שנגרם כתוצאה ממדיניות החיפושים שביצע צה"ל בערים ובעיירות הפלסטיניות. מרבית אמצעי התקשורת נתנו במה והעצימו את קולות ההסתה ברחוב הישראלי באמצעות הבלטת הדרישות של חלק מהציבור ל"נקמה" ללא ביקורת. עמדת התקשורת השתקפה גם בפרסום מאמרי פרשנות ופובליציסטיקה אשר עודדו באופן ישיר או עקיף פעולות נקמה. בצד סיקור רחב של הקריאות "מוות לערבים" לא ניתן להתעלם מהיעדר התייחסות רצינית לפגיעה הממשית בערבים, אם במסגרת פעולות של הצבא בשטחים הכבושים ואם בתקיפות על רקע גזעני-לאומני.
בעוד שהכאב הישראלי קיבל התייחסות נרחבת וסיקור אנושי מחבק, הכותרות הראשיות והעמודים הפותחים בכמה מכלי התקשורת התעלמו מפניהם, משמותיהם, ומסבלם של הפלסטינים שנפגעו באותה התקופה. זאת ועוד, רבים מאמצעי התקשורת סיקרו את התפרעויות אנשי הימין "כהפגנות" לגיטימיות, גם אם היו בהן מסרים גזעניים קשים, הסתה חריפה ועידוד לאלימות. לעומת זאת, מחאות הפלסטינים הוצגו, בעיקר, כהתפרעויות המסכנות את ביטחון התושבים היהודים.
אותם אמצעי תקשורת שבחרו לאמץ את הקו הרשמי על חטיפת שלושת הנערים באופן מיידי ולהפנות אצבע מאשימה לכיוונו של ארגון חמאס, ונגד הרשות הפלסטינית, בחרו להדגיש, במקרה חטיפת ורציחת הנער הפלסטיני, דווקא את השיח המשטרתי שטשטש את האחריות על מעשה הרצח באמצעות הטענה הלקונית ש"כל כיווני החקירה נבדקים". בנוסף לכך, ובאופן לא מקצועי נתנו כלי התקשורת במה רחבה ל"שמועות", שהצביעו לכאורה על כיוון פלילי לרצח הנער, שלא היה לו כל סימוכין עובדתי. גם סיקור פעילות המחאה הערבית והצהרותיהם של חברי הכנסת הערביים היה עוין והדגיש את הצדדים המאיימים שלהם, ולא האנושיים, תוך העלמת ההקשר האמיתי של המחאה ושל מציאות הכיבוש המתמשך מזה 47 שנה.
לעיתים נראה כי מרבית אנשי התקשורת בישראל שכחו מהו תפקידם של אמצעי התקשורת. חשוב אם כן להזכיר, ודווקא בימים אלו: תקשורת מתלהמת, מוטה שאינה הוגנת ולא מספקת את ההקשרים הרחבים של המציאות בנסיבות של הסכסוך הקשה באזור, לא רק שאינה מקצועית, אלא יש לה גם אחריות להסלמת האלימות בשטחים הכבושים ובתוך תחומי הקו הירוק. תקשורת כזו מזיקה וכורתת את הענף המוסרי שעליו היא יושבת.
אנו קוראים לכלי התקשורת בישראל לגלות אחריות, לנהוג באיפוק ובהגינות, לא להתלהם, ולהגן על זכויות האדם ועל ערכים אוניברסאליים ומוסכמים ובראשם הזכות לחיים, לחופש ולשיווין.
|
We, the undersigned, being journalists, writers, civil society activists and public figures, wish to express our protest over the conduct of the Israeli media and their coverage of events since the kidnapping of three Jewish boys in the Occupied Territories.
The Israeli media has largely adopted the official position that conceals the reality of occupation as the main determinant of Palestinian behavior; it has also suppressed the fact that the kidnapping was carried out in an area under Israeli security control, blamed the Palestinian leadership and ignored the immense human suffering resulting from the searches carried out by the IDF in Palestinian cities and towns. Most of the media has given a platform to incitement and to those advocating revenge. This stance was also reflected in advertising, media commentaries and opinion pieces that encouraged direct or indirect acts of revenge. In addition to wide coverage of the calls “Death to the Arabs”, there has been a clear lack of coverage of the physical harm suffered by Palestinians, whether as part of the military operations in the Occupied Territories or as a result of racist attacks.
While the Israeli pain received extensive coverage and was portrayed in human terms, the main headlines and news pieces ignored the names and the human dimension of the Palestinians injured in the same period. Furthermore, most of the media coverage of the riots involving right-wing Israelis described them as “legitimate demonstrations”, even though the rioters shouted racist slogans and incited and encouraged violence. In contrast, Palestinian protests were presented mainly as disturbances that endangered the safety of Jewish residents.
Media institutions that have chosen to adopt the official line on the three boys’ abduction by immediately holding Hamas and the Palestinian Authority responsible, also chose to adopt the discourse of the Israeli police when it came to the kidnapping and murder of the Palestinian boy near Jerusalem, claiming that “all possibilities are being investigated”. Simultaneously, the media has acted unprofessionally by repeating rumors and gossip about the possible criminal background of the Palestinian boy’s murder, which have proven to be wrong. The coverage of Arab protest activity and the statements by Arab MKs has been hostile and dehumanizing, with no attention given to the reality of living under occupation for more than 47 years.
Unfortunately it seems that most of the media in Israel have forgotten what the role of the media is. Therefore, it is important to state:an inflammatory, biased and unfair media that does not provide the complex wider context of the conflict situations in the region is unprofessional and can also be held responsible for the escalation of violence in the Occupied Territories and inside Israel. Such behavior is harmful and prevents the media acting as a moral voice.
Therefore, we call on the Israeli media to show responsibility and decency, to exercise restraint, to defend human rights and universal values, and to promote the rights to life, freedom and equality
|
