עצומת מחאה
2013-07-17
אנו החתומים מטה, עיתונאים סופרים, פעילים אזרחיים ואנשי ציבור ערבים מביעים בזאת מחאה על התנהלותה של התקשורת הישראלית באופן סיקור מחאת האזרחים הערבים נגד יישום תוכנית פראוור בנגב שייעודה הפקעה של 800 אלף דונם מקרקעות הנגב ולעקירת עשרות אלפי אזרחים ערבים מבתיהם.
רוב אמצעי התקשורת הישראלים בחרו להתעלם מהמחאה, ולא לסקרה כלל. בכך הפר הרוב המכריע מאמצעי התקשורת את חובתו המקצועית והמוסרית לעיקרון זכות הציבור לדעת.
הסיקור התקשורתי המועט של המחאות אתמול (מאות מפגנים; ושביתה כללית) הדגיש את "הפרות הסדר" מצד מעטים מהאזרחים הערבים תוך התגייסות מוחלטת לעמדה הממסדית בכלל ולמשטרה בפרט.
התקשורת הישראלית לא טרחה להציג את המשמעות האמיתית של תוכנית פראוור והשלכותיה על התושבים בנגב, תוך אימוץ מוחלט לשפה המכובסת כאילו מדובר ב- "הסדרת ההתיישבות בנגב" ותוך התעלמות מכוונת מהמחיר האנושי והחברתי של אותה תוכנית ומהשאלות המתבקשות ביחס לאלטרנטיבות אפשריות לה.
נוכח האמור, אנו דורשים מהתקשורת הישראלית למלא את חובותיה המקצועיות והמוסריות ולתת ביטוי אמין, נרחב ושוויוני למגוון הקולות ברחוב הישראלי, כולל הערבי ולחדול לאלתר מאימוץ בלעדי של אג'נדות ממסדיות.
אנו סבורים, כי המבחן האמיתי של תקשורת המתיימרת להיות מקצועית ואמינה, הוא כוחה המוסרי להגן על זכויות אדם וערכים אוניברסאליים.
לאור הדברים האמורים לעיל, התקשורת הישראלית נותרה אתמול בעלת חוב. עליה לפרוע חוב זה, אם ברצונה לשמור על מי פניה כתקשורת מקצועית לגטימית.
על החתום: