דוח הסתה וגזענות בתקשורת ישראלית - 1
2010-07-20
דו"ח זה דן בהסתה וגזענות המשתקפים בכלי תקשורת ישראליים היוצאים לאור בעברית. הדו"ח מבוסס על סקירה מקיפה של מגוון רחב של אמצעי תקשורת אלה, והוא כולל את העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "ישראל היום", "יתד נאמן", "מקור ראשון", ו"המודיע"; אתרי האינטרנט NRG,YNET,NFC, חדרי חרדים, וכיכר השבת; ערוצי הטלוויזיה 1, 2, ו- 10, ורשתות הרדיו רשת ב', גלי צה"ל,.
הדו"ח בוחן את דפוסי ואופי ההסתה, ההגזעה והגזענות הבאים לידי ביטוי במדורי החדשות ובמאמרי הדעה והטורים האישיים. גזענות נתפסת בדו"ח כפעולה שמייחסת לקבוצות חברתיות מאפיינים ותכונות נחותים ו/או בזויים, על בסיס דעות קדומות ותוך כדי הכללה גורפת ושיפוט ערכי ותרבותי. הסתה, על פי דו"ח זה, תכלול אמירות פוגעניות, המבוססות על דעות קדומות שמטרתן ביזוי ו/ או עידוד פעולה שיש בה פגיעה גופנית או נפשית כלפי אדם או אוכלוסייה שנתפסים כנחותים באופן מהותי.
סקירת העיתונות כוללת לרוב מספר רב של כתבות המכילות מידות שונות של הסתה וגזענות. תקופת הבדיקה של דו"ח זה היא בין התאריכים 1 עד 31 בינואר 2013 והוא מתמקד בכתבות שבהן ההסתה והגזענות בולטות במיוחד. חשוב להפנות את תשומת הלב לכך שהגזעה והסתה אינם חייבות להיאמר בצורה ישירה ובוטה. די בשפה מרומזת כדי להעביר מסרים מגזיעים ומסיתים, דבר שמאפשר למעבירי מסרים אלה לחמוק מאחריות על דבריהם. יתר על כן, נמצא כי גזענות והסתה מועברים בתקשורת הישראלית בשני מישורים מרכזיים: מישור החדשות לעומת מישור מאמרי דיעה. במישור החדשות, נמצאה גזענות עקיפה ומרומזת בכלי תקשורת של המיינסטרים כגון "מעריב", בערוצי הטלוויזיה וברשתות הרדיו. גזענות בוטה יותר נמצאה באמצעי תקשורת ימניים וחרדיים, כגון"ישראל היום" או "יתד נאמן". במישור השני, זה של מאמרי הדיעה, הגזענות וההסתה בולטות וישירות. חלוקת עבודה זו לא בהכרח מכוונת, אך יש בה כדי להצביע על כך שבשם חופש הביטוי והדעה הניתנים לכותבי הטורים ומאמרי הדעה, ישנה פגיעה משמעותית בעקרון חופש הביטוי עצמו.
מתוך אמונה בכוחן של מילים, והשפעתן על הקורא, המאזין והצופה, והשלכותיהן הצפויות על מידת הגזענות ההולכת וגדלה בחברה הישראלית, ראינו מן הנכון להציב בפני הציבור דוגמא מצומצמת של מאמרים וכתבות הכוללים את המידה הרבה ביותר של דברי ההסתה והגזענות.
מטרת דו"ח זה הינה לעורר דיון בנושא, בנסיון להשפיע על אופי השיח התקשורתי, ולהביא לכך שהבעת דעה לא תפגע באף אדם או קבוצה. דו"ח זה גם חותר להזהיר מהנימה המסיתה והגזענית של חלק מהתכנים המופיעים בתקשורת, מבלי לוותר על או לפגוע בחופש הביטוי. מטרה נוספת של הדו"ח היא להפנות את תשומת לב הציבור להשלכות העשויות להיות לדברים המסיתים והגזעניים.
לתפישתנו, חופש הביטוי חייב לאפשר השמעה של דעות מגוונות, גם כאלה שאינן נוחות לשמיעה. אולם כאשר בשם עקרון חופש הביטוי ניתן דרור לדברי הסתה וגזענות, ישנו חשש כי הדבר משרת מטרות העומדות בניגוד מהותי לעקרון חופש הביטוי עצמו. על כך מתריע דו"ח זה.
המאמר הראשון: "מסדר השתקנים" מאת גונן גינת. פורסם בעיתון ישראל היום בתאריך 28.12.2012
המאמר השני: "מקומה של זועבי בבית האסורים" מאת: ח"כ דני דנון. פורסם בעיתון ישראל היום בתאריך 31.12.2012
המאמר השלישי: "בין כהנא הי"ד לח"כ זועבי" מאת: מ שלום. פורסם בעיתון המודיע בתאריך 1.1.2013
המאמר הרביעי: "גבורת הגבעות" מאת: משה חסדאי. פורסם באתר NFC בתאריך 7.1.2013
המאמר החמישי: "סכנת האיסלאם". מאת: נורית גרינברג. פורסם באתר NFC בתאריך 14.1.2013
המאמר השישי: "המחבלים ממשיכים לחגוג". מאת: עמיחי אתאלי ואסף גבור. פורסם באתר NRG בתאריך 16.1.2013
המאמר השביעי: "בין כהנא הי"ד לח"כ זועבי" . מאת: מ.שלום. פורסם בעיתון המודיע.
המאמר השמיני: " מקסם שווא מדיני" מאת: נדב העצני. פורסם באתר NRG בתאריך 24.1.2013
המאמר התשיעי: "כניעה לבריונות הבדואים " מאת פיני בדש. פורסם בעיתון ישראל היום בתאריך 28.1.2013
המאמר העשירי: "בית"ר חמאס" מאת:בן דרור ימיני. פורסם באתר NRG בתאריך 29.1.2013
מסדר השתקנים
בני עמם של טיבי וזועבי, וקרוביהם שמעבר לגבול, מתחרים בביצוע מעשי זוועה
גונן גינת
המראות שהגיעו אלינו מרצועת עזה היו מהנוראים ביותר שניתן להעלות על הדעת. גווייה מרוטשת נגררת ברחובות על ידי רוכבי אופנוע צוהלים לקול קריאות שמחה של ההמונים. אנשים שנחשדו בקיום יחסים עם בני מינם מושלכים חיים מגג בניין גבוה אל מותם בריסוק. מי שהגיע לקרקע ועדיין פירפר - קיבל צרור קליעים. גופת אדם מפרפרת מונחת על מדרכה ומישהו כורת את ראשה ומניח אותו על הגב. מסביב כולם מוחאים כפיים. ומחלקים סוכריות ברחובות כאשר מופצת הידיעה שטיל נחת בתל אביב.
בני העם של אחמד טיבי וחנין זועבי, המצטיינים בהטפות מוסר נגד "הכיבוש,"הגיעו לשיאי אכזריות מדהימים, כאלה שספק אם נראו לאורך ההיסטוריה האנושית. גרירת גוויות ברחובות הראשיים נהפכה למשהו שלא עושים ממנו עניין. הם מדברים על המרמרה ומבכים את המצור שלא קיים על עזה. אבל כאשר מדובר במערכות היחסים בין הערבים לבין עצמם, נראה כאילו בני האומה הערבית הכריזו על תחרות מי יצליח לשבור את שיאי הזעזוע.
ולא רק הפלשתינים. בסוריה השתמשו השבוע כנראה בנשק כימי. בשבוע הקודם ירו טילים. הם מפציצים את אחיהם כעניין שבשיגרה. פעם אחר פעם, בכוונה לרצוח. בשאר אסד לא יוותר על השלטון לפני שישחט כמה שיותר מנתיניו. מה שמעלה בזיכרון הקיבוצי את המרד הקודם בסוריה, זה .1982-מאסד האב כיתר שכונה באל חמה, וכתש אותה בפגזי טנקים עד שלא נותרה שם נפש חיה. העולם לא התרגש. זה גם לא מה שמנע מעזמי בשארה למצוא נחמה מהקיפוח בישראל אצל משפחת מבצעי הטבח. העיוורון שבו לוקים הטיבים והזועבים מול שיאי הזוועה של אחיהם מעלה בזיכרון את אותו אירוע מההיסטוריה של מערכת המשפט הישראלית.
עיוור הגיש תביעה נגד עיוור אחר. רצה הגורל והשופט שבפניו התייצבו שניהם לדיון, היה גם הוא עיוור. בפתיחת הדיון שאל השופט את הנתבע: "מהי עמדתך ביחס לתביעה שהוגשה נגדך?"ענה הנתבע: "הכל נכון."אמר השופט: "לא שאלתי אותך."אמר העיוור: "ולא אני עניתי."
המראות שמגיעים אלינו מסוריה כוללים שחיטה של אזרחים, הפגזת אזרחים וטבח בילדים. אבל רבים ממנהיגי ערביי ישראל תומכים במשטרו הרצחני של בשאר אסד. בין דיבורים על "זוועות הכיבוש" להכרזות על כך ש"ישראל מבצעת טיהור אתני,"נראה שלא נותר זמן כדי לעשות משהו בעניין טבח האזרחים מעבר לגדר. בכל זאת, טיבי וזועבי צריכים גם לישון קצת אחר הצהריים.
ובכל זאת, יש הטוענים כי יש דמיון רב בין היהודים לפלשתינים. יש בזה משהו. בשני העמים החלום של ההורים הוא שהבן יהיה מהנדס.
לקריאת המאמר מהמקור לחץ כאן
מקומה של זועבי בבית האסורים
ח"כ דני דנון
בית המשפט העליון קיבל אתמול החלטה מצערת שמחזירה את ח"כ זועבי לכנסת כגיבורת המרמרה. סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת קובע מפורשות באילו מקרים אפשר לפסול רשימה או מועמד: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל ולבסוף, הסתה לגזענות. ח"כ זועבי היא ממשיכת דרכו של עזמי בשארה, ובפעולותיה מילאה שני תנאים מהותיים המצדיקים את פסילתה.
ח"כ זועבי קראה לתמיכה בארגוני פעילות טרור ואף הגדילה לעשות כאשר בחרה לעלות על משט הטרור ביודעה שמדובר בארגון טרור לכל עניין ודבר. בניגוד לח"כים הערבים האחרים, המהלכים על חבל דק ומנצלים את הקו האפור שבין חופש הביטוי לבין הסתה, זועבי החליטה ללכת בדרכו של בשארה, לחצות את הקו ולעלות על ספינת המרמרה. לוחמי השייטת, שחלקם הפכו נכים, יושבים היום בביתם וצופים בה חוזרת עם חיוך ניצחון לכנסת .19-המצב שכזה אינו מתקבל על הדעת.
2003-בקבע בית המשפט שיש לאפשר לבשארה להתמודד לכנסת והתעלם מכל תמרורי האזהרה. שנים מספר אחר כך, אותו "צדיק" בחר לשתף פעולה עם חיזבאללה, וברוב חוצפתו, ביושבו במשכן הכנסת, דיבר עם נציגי חיזבאללה ומסר להם נ"צ לירי טילים על יישובי הצפון. בעבור שירות הריגול אף קיבל בשארה 400 אלף דולר. כשנקרא בשארה לחקירה, איבד את אמונו באותו בית משפט שאיפשר לו להתמודד לכנסת, התחמק מרשויות החוק ובחר לברוח מהמדינה. בשארה הוא המורה הרוחני של ח"כ זועבי.
לצערי, שופטי העליון קבעו בפסיקתם שכל עוד לא בוצע מעשה של בגידה ולא הוגש כתב אישום חמור, אזי לא מתקיימות העילות בחוק לפסילה. כל זאת בניגוד ללשון החוק ולרוח החוק.
כעת, בכנסת 19-השבה תכהן ככל הנראה ח"כ זועבי, מוטלת על המחנה הדמוקרטי השפוי האחריות לתקן את חוק יסוד: הכנסת, ולוודא שח"כ הבוחר לתמוך בארגוני הטרור ולהסית נגד מדינת ישראל לא יוכל להיבחר בשנית. דמוקרטיה וחופש הביטוי הם ערך עליון, אך יש לפעול בנחישות נגד אלו המנסים לנצל זאת לפגוע במדינת ישראל.
לקריאת המאמר מהמקור לחץ כאן
גבורת הגבעות
משה חסדאי
גיבורי וגיבורות הגבעות הם העידית שבעידית שבעם ישראל במילים אחרות, הצעירים והצעירים, הנערים והנערות המוסרים את נפשם על גבעות ארץ ישראל, הם השפיץ של השפיץ של הגבורה האמיתית והעילאית של עם ישראל לדורותיו. הם העתיד המתנחל בהווה
באחד המאמרים שהתפרסמו בחוזר מנהל החינוך הדתי, בתחילת שנת תשס"ג, מתאר ראש המנהל דאז, הרב שמעון אדלר, פגישה שהייתה לו עם אחד מתלמידיו, בוגר החינוך הציוני דתי, שבחר לו לגור על אחת הגבעות בשומרון: "לאחרונה פגשתי באחד מתלמידיי, בחור צנוע, ממושמע ונעים הליכות. הוריו חיים באחד הישובים ביהודה ושומרון בתנאים קשים במיוחד בגין המצב הפוליטי. הם הקימו בית בסביבה תורנית למדיי. משפחה גדולה. האב שוקד על העבודה ועל התורה. הבן עזב את הישיבה ועלה על אחד ההרים בשומרון: אלה המכונים 'גבעות'. כיום הוא רועה צאן מבוקר עד ליל ומסרב לחזור אל הציביליזציה. לשאלתי מה מצא במקום זה, השיב לאחר היסוס קל: זה המקום הרחוק ביותר מהשקר".
אכן, גיבורי וגיבורות הגבעות הינם היהודים הרחוקים ביותר מהשקר. במאמר שכתבה מרים שפירא, פסיכולוגית המטפלת בילדי יישובים ביש"ע, היא מספרת על עדי, נערה בגיל ההתבגרות, מוכשרת ביותר, מוסיקאית ומיומנת ברכיבה על סוסים. לקראת סוף כיתה י' הודיעה הנערה לראש האולפנא בה למדה כי היא מוותרת על הזכות לגשת לבחינות הבגרות, והחלטתה נחושה לזכות להצטרף לאחת הגבעות ביש"ע. בשיחה עם הוריה אמרה: "אני חייבת לנשום. אני חייבת להתחבר לקדוש ברוך הוא בדרך שלי... זה לא מעניין אותי לחיות את החיים הרגילים האלה...".
ואכן, באים מחנכים מלומדים לכאורה, מקרב מועצת יש"ע, פוליטיקאים ועסקנים, חלק מהמשטרה הכחולה והיס"מ, קומץ קצינים כמו אלוף פיקוד המרכז, שאפתני היחב"ל והשב"כ היהודי והפרקליטות ושופטים מטעמה: מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האמת, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות והלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם והאמת הולכת ומשתכחת. האמת היא שזו ארצנו, ארץ אבותינו, ארץ התנ"ך, ואנו עם שקם לתחיה מן המשרפות של אירופה, עם שהקים מדינה על אפה ועל חמתה של אמריקה, ויש לנו תורה שהיא לא עבודה זרה לראשי ממשלה ולנשיאי מדינות ולנשיא ארצות הברית בפרט, וגיבורי וגיבורות הגבעות חיים את האמת הזאת בגופם נפשם ורוחם, רוח מלך המשיח מבית דוד.
בשנים האחרונות מתפתח המושג המופשט של 'אנרגיה' והולך ומתברר ומתבהר לכולנו. אנו מבינים יותר טוב ומקבלים יותר שסובבים אותנו כוחות בלתי נראים. האנרגיות מצויות באוויר, במים ובאדמה. כוחות אלו נמצאים ביתר שאת וביתר עוז וגבורה באוויר, במים ובאדמה הקדושה של יהודה ושומרון. ד"ר ג'יימס אושמן, ד"ר לביולוגיה בארצות הברית, חיבר שני ספרים אודות השפעת האנרגיות הטבעיות על האדם. צעירי וצעירות הגבעות כותבים את הספר השלישי אודות השפעת האנרגיות הטבעיות של ארץ התנ"ך על נפש ורוח היהודי והיהודית.
באדמת ארץ הקודש כולה, ובמיוחד בארץ התנ"ך הפרושה על הגבעות ובין גאיות יהודה ושומרון, זורם "חשמל טבעי" בצורת אנרגיה. את האנרגיה הזו, אנרגיה הטעונה גם באתוס ההרואי של עם ישראל, ניתן לקלוט מן האדמה, האוויר והמים, בעיקר באמצעות מגע ישיר. וזה מה שעושים גיבורי וגיבורות הגבעות.
אוויר קדוש
הצורה הטובה ביותר לספוג את האלקטרונים הללו, שיש להם השפעה רפואית ממשית ומשמעותית על הגוף ועל הנפש, היא בשיטה המכונה 'גראונדינג', שמשמעה התחברות לאדמה לאוויר ולמים, באופן חשוף וישיר. אלה הצועדים עם נעליים של אלוף פיקוד, יס"מ, שב"כ יהודי, מנכ"ל מועצת יש"ע, עסקן ופוליטיקאי, כל אלה ועוד יהודים נמצאים בסיכון גבוה לחלות במחלה כרונית המכונה "שלום אך-שווא", כיוון שסוליות נעליהם חוצצים בפני האלקטרונים הבריאים והם מנועים מלהתפשט בגופם ונפשם ורוחם.
גיבורי וגיבורות הגבעות נושמים את האוויר הקדוש, טובלים במי המעיינות ובורות המים הטהורים, והולכים יחפים על אדמת הקודש. הם סופגים כך באופן ישיר, את הנשמה של גיבורי וגיבורות התנ"ך. רק גבורה כזאת יכולה לעמוד בפני רוח הטומאה של המערב האמריקני והאירופי הנכנע בפני הרוע של הג'יהאד האיסלאמי. רק גבורה כזאת היא גבורת משה ויהושע המכריתים יחדיו את עמלק, הלובש בימינו לבוש איסלמיזם אירני. רק גבורה כזאת, יש בה אמת אלוהית, אשר תכריע את הרוע והשקר.
הדור הצעיר והקדוש המוצא את הבריאות הגופנית, הנפשית והרוחנית בגבעות יהודה ושומרון, רוצה לעשות דברים גדולים. המרד אינו סתמי וחולף. זהו מרד קדוש של חיים בעוצמת התנ"ך. חיים עם עוצמה של גיבורי דוד ונשותיהם ושל דוד המלך ומלכות בית דוד.
דור הגבעות בא בשער האלוקות המתגלה בהרי יהודה ושומרון ובחוצות ירושלים, בכל יופיים והדרם, בכל רוח ונשמה של כל דומם ומפכה וחי ורמש, בכל צמח ופרח ועץ פרי עושה פרי, בעם ישראל התנ"כי וממלכת דוד ושלמה, בהרגשת כל מרגיש בריא ובסערת גבורה של כל גיבור וגיבורה קדמונים הקמים לתחייה.
מדינת תל אביב היא מדינה רצופת בטון ומלט. מנותקת זמנית מהאדמה ומהאוויר ומהמים החיים של ארץ ההרים והגבעות של התנ"ך. במאחזים רואים זריחה, שקיעה וכוכבים... ביאת המשיח תבוא על-ידי גאולת האדמה... זו חוויה חושית וחושנית המאלצת את היהודי לחפש משמעות אלוהית על טבעית לחיינו כאן.
דור הגבעות מצא אותה: חוקי התורה הם הדומיננטיים, ומצוותיה הן שתקבענה באופן חד-משמעי את אופייה של הממלכה היהודית. כך ייקבע היחס למדינת ישראל ובעיקר כלפי שלטון החוק החילוני של בג"צ ו'בצלם'. כך ייקבע היחס לצה"ל ובעיקר כלפי צבא גירוש יהודים והחרבת יישובים ומאחזים. כך ייקבע היחס לערבים, ובמיוחד כלפי אלה שאינם מקבלים שעם ישראל הוא בעל הבית בארץ ישראל ואינם יודעים מורא ופחד מפני הקדוש ברוך הוא ועם ישראל. כך ייקבע היחס לתרבות המערבית, ובעיקר כלפי אמצעי התקשורת המפיצים תרבות חטאים וכפירה. כך גם הרמה הדתית וההקפדה על קיום המצוות, שהם באיכות הרבה יותר רחבה ועמוקה מאשר אצל בורגניים דתיים, דתילונים ודתיים לייטים שמקצתם נושאי תואר קצין בכיר ורבני מפלגות להכעיס.
הרב ד"ר יוחאי רודיק נשאל האם "גבורת הגבעות" הינה אפיזודה חולפת או שהיא תופעה יציבה ושורשית שעתידה להטביע את חותמה על החברה הישראלית ותנועת ההתיישבות? ולאחר עיון הוא עונה: המדחף הרוחני הפנימי שמניע את פעולותיה של הציונות הדתית לקראת הגשמת גאולת ישראל, ממשיך לפעול גם במקרה זה. ניסיונות לדכא את התופעה ולעקור את שורשיה, לא יועילו.
וגם נצח ישראל, לא ישקר ולא יינחם: כי לא אדם הוא, להינחם.
לקריאת המאמר מהמקור לחץ כאן
ד"ר קידר בלוס אנג'לס: סכנת האיסלאם
כתבה: נורית גרינברג
ראיון עם ד"ר מרדכי קידר, אחד המומחים המובילים בישראל בהבנת העולם הערבי לקראת הרצאה בפני קהל בלוס אנג'לס על האיסלאם והעולם הערבי
אני רואה באיסלאם את האויב של כל לא-מוסלמי. אין שום דבר טוב יותר מאשר לתת מידע לציבור, תמונה ברורה של האמת והעובדות כאשר מדברים על האיסלאם.
לפני כמה חדשים פנו אליי אנשים ממקומות אחרים בארה"ב וביקשו שבזמן שד"ר מרדכי קידר, אחד המומחים המובילים בישראל בהבנת העולם הערבי נמצא בסיבוב הרצאות בצפון אמריקה, תינתן לו גם ההזדמנות לבוא ולדבר בפני קהל לוס אנג'לס.
וכך עשיתי. לקראת ביקורו ערכתי ראיון עם ד"ר קידר:
נ.ג: איזה מסר יש לך לעולם?
ד"ר ק: העולם המערבי רואה את המזרח התיכון מנקודת החשיבה שלו וכך מנסה להבין את המוסלמים דרך נורמות מערביות, סט של ערכים וסולם העדיפויות, כאילו שכל תושבי המזרח התיכון והמוסלמים מרגישים ורוצים את אותו דבר כמו המערב. זו טעות ענקית, כי כל רכיב של המזרח תיכון והתרבות האיסלאמית הוא שונה מזה של המערב. העולם צריך ללמוד על האיסלאם וסוציולוגית המזרח התיכון לפני שהוא מנסה לעצב ולהנדס מחדש את המזרח התיכון על-פי קריטריונים מערביים.
נ.ג: מדוע, למרות הסכנה העולם כל כך כנוע לאיסלאם, כאילו שהאיסלאם הטיל כישוף עליו? מה קרה בעשר השנים האחרונות שפתאום יש למערב בעיית איסלאם?
ד"ר ק: המערב חי עם רגשות אשמה עמוקות, בשל התנהגותו כלפי עמים ילידים בתקופת הקולוניאליזם. מסיבה זו רוב מדינות אירופה איפשרו למספר גדול של מוסלמים להגר לאירופה ולקבל אזרחות.
זכויות אדם מוטעות וסיסמות שוויון שדחפו ועדיין דוחפות קדימה את אג'נדת "הכניעה לאיסלאם" משתקות כל התנגדות רציונלית. בנוסף, בא גם הרעיון המטורף של רב-תרבויות שהשתלט על הזירה פוליטית והמערכות השיפוטיות.
אירועי ה -11 בספטמבר 2001 היו אמורים להיות קריאת השכמה לכולם, ואכן היא הייתה לזמן קצר, עד שמושגי תבוסה עצמית של איסלאמופוביה אסורה שיתקו כל ביקורת נגד התופעה של נוכחות והשפעת מוסלמים גוברת בחברות המערביות.
בנוסף, תקינות פוליטית סרסה את חופש הביטוי כשמדובר באיסלאם, מוסלמים והרחבת השפעתם. מטריד יותר הוא הכניעה לדרישות המוסלמים לאפשר להם דפוסי התנהגות, אסורים בחברות מערביות, כמו למשל אלימות ביתית, פוליגמיה, ורצח על-רקע כבוד, שהתקבלו תחת הכותרת "זאת היא תרבותם".
נ.ג: מדוע מנהיגים מערביים פשוט לא מסוגלים לומר את האמת על האיסלאם והם קפואים להתנגד לעוולותיו ולהדפו במידת הצורך?
ד"ר ק': פוליטיקאים מערביים מודרכים על ידי:
• ציבור הבוחרים שלהם, שנעשה יותר ויותר איסלמי, במיוחד במדינות כמו בריטניה וצרפת שבו הבחירות הן אזוריות.
• כספי נפט, שזורם לכלכלות המערביות ומסופק בעיקרו על-ידי משטרים מוסלמיים.
• פוליטיקאים מערביים, בעיקר באירופה, מאוימים על-ידי מעשי האלימות של המוסלמים במרחב הציבורי, וגכך עושים כל שביכולתם כדי לפייס בריונים ברבריים אלה.
• התקשורת והמוסדות האקדמים מקדמים גישה פרו איסלאמית, גם אך לא רק, כחלק מסדר היום של השמאל.
• הברית המוזרה והמסוכנת בין השמאל הרדיקלי והאיסלאמיסטים הקיצוניים, המשתפים פעולה במטרה לערער את המערכת הפוליטית, חברתית וכלכלית המערבית.
נ.ג: איפה ישראל משתלבת במאבק שעומד בפני העולם הלא המוסלמי?
ד"ר ק': ישראל היא המעוז הקדמי של העולם המערבי במזרח התיכון. אם ישראל תיפול הגלים האיסלאמיים יכסו את אירופה ואמריקה כמו גל גואה. העולם - בחלקו - עדיין מסרב לראות את המציאות המזעזעת, ועדיין מקווה שאם הוא יקריב את ישראל לתנין המוסלמי האיסלאם יהפוך לטלה. זו הזייה וצורת חשיבה מסוכנת.
נ.ג: מדוע חשוב לחשוף את האמת על האיסלאם?
ד"ר ק': האיסלאם הוא סכנה גדולה לציביליזציה המערבית. כאשר המוסלמים מהגרים למדינה הם מנסים לכפות את דרך חייהם, חוקיהם וערכיהם על החברה המארחת, וכאשר מספרם גדול למדי הם מתחילים להתנהג כאילו הם בעלי הבית של הארץ המארחת. כשהם מגיעים, הם נתפסים כמנושלים, עניים, רעבים, אומללים ונרדפים. עם הזמן - במיוחד כאשר הדור השני מתבגר - הם מנצלים את ההזדמנויות שניתנות להם על-ידי החברה הדמוקרטית ופועלים כדי להשתלט עליה באמצעות ערוצי כוח החוק: הפוליטים, תקשורתיים ואקדמים. זה יביא לקץ המדינה המקורית ויחליף אותה במדינה איסלאמית נוספת. לכן השם אורביה.
נ.ג: כיצד ההוראה שלך מסייעת לישראל והעולם המערבי לטפול בנושא האיסלאם?
ד"ר ק': בכך שאני מראה את המציאות במזרח התיכון: 1400 שנים של מאבק דמים בין שבטים מוסלמים, קבוצות אתניות, למשל הערבים נגד הכורדים, וכתות, למשל: הסונים נגד השיעים, וכל זה ללא קשר למצבה של בישראל.
אם העולם מבין את לב הבעיות של המזרח התיכון - השבטיות, עדתיות, האתניות, הכתות והעדות והנטייה המושרשת לשמור על אלימות, העולם יבין שישראל היא לא חלק מ/או הבעיה עצמה. לכן ישראל היא לא הפתרון ולא צריך לאלץ אותה להיות חלק מהפתרון.
נ.ג: איזה צעדים פרגמטיים המערב צריך לעשות כדי להדוף את האיסלאם?
ד"ר ק':
• צריך להפחית את ההגירה ממדינות איסלמיות למינימום או להפסיקה לחלוטין.
• מסגדים במדינות מערביות צריכים להיות תחת פיקוח מקפיד, כדי למנוע כל פעילות אנטי מערבית והסתה בהם.
• יש לשלוח חזרה לארצות מוצאם אנשים - במיוחד אנשי דת מוסלמים - המפיצים תעמולה אנטי מערבית.
נ.ג: האם יש לך עוד משהו להוסיף לדבריך עד הלום?
ד"ר ק: אולי אנשים רוצים לדעת יותר ובמאמרים להלן יש מספיק מידע כדי להרחיב את העובדות על הלך הרוח במזרח התיכון:
לקריאת המאמר מהמקור לחץ כאן
סרטון חדש חושף: המחבלים ממשיכים לחגוג
סרטון שהועלה לרשת מתעד חאפלה עליזה של אסירים פלסטינים. שב"ס: "אנו מנהלים מלחמת חורמה בתופעה. האסירים יענשו"
עמיחי אתאלי ואסף גבור
נאסר אבו קוויק הורשע בשלושה מעשי רצח של אזרחים ישראלים חפים מפשע. לאחרונה התארס לבחירת לבו, וחבריו לכלא "אשל" החליטו לערוך לכבוד המאורע חאפלה עליזה. אחד מהם אף הנציח את החגיגה במצלמת וידיאו של טלפון סלולרי משוכלל, והעלה את הסרטון שצילם לאתר "יוטיוב".
אדם שיצפה בסרטון במקרה לא יעלה בדעתו כי הפרצופים המחוייכים שמופיעים בו שייכים לרוצחים ולטרוריסטים מסוכנים, שאמורים להינמק בכלא. אבל כך נראים חייהם של האסירים הביטחוניים בישראל 2013.
בסרטון, שפורסם לראשונה בישראל על ידי אתר "הקול היהודי," נראים האסירים כשהם מגיעים לאחד מתאי הכלא, שם מחכים להם שולחנות ערוכים העמוסים בכיבוד ובשתיה קלה. בתחילת האירוע הם מברכים זה את זה ומנשקים את חתן השמחה כשברקע מוזיקה עליזה, ובהמשך מוסרים דרישות שלום מצולמות לבני משפחותיהם.
את המסיבה מנהל רמזי עובייד, פעיל בגדודי חללי אל עקצא. הוא מברך אבו קוויק ואת הנוכחים באירוע, ובשלב מסוים מספר בדיחות על חשבון אסיר בעל עור בהיר, שזוכה על ידי חבריו לכינוי "היהודי".
חלק מהאסירים מבקשים שלא לצלם אותם, בעוד אחרים מבקשים לפרסם את הסרטון כדי שיגיע למשפחותיהם. חדר האסירים נראה בצילום כשהוא מאובזר, בין היתר, בטלוויזיה ובמטבחון.
הארוס המאושר, נאסר אבו קוויק, מרצה שלושה מאסרי עולם לאחר שהורשע בשלושה מעשי רצח: של שרה לישה ז"ל, אם לחמישה שנורתה למוות בדרכה לביתה; ושל החיילים אלעד ולנשטיין ועמית זאנה ז"ל. החוליה שאליה השתייך אבו קוויק ביצע גם מעשי רצח נוספים של ישראלים, שבהם לא היה מעורב ישירות.
על פי מקורות פלסטיניים, הברחת טלפונים סלולריים משוכללים לבתי הכלא בישראל היא עניין שבשגרה, והאסירים מקיימים באמצעותם קשר רצוף עם העולם, הכולל גם שיחות וידיאו יומיומיות עם בני משפחותיהם. עבד אל ענני, ראש "מועדון האסיר הפלסטיני," טען בשיחה עם מעריב כי "בניגוד לאסירים היהודים, לאסירים הפלסטינים אסור להתחתן או לקבל ביקורי התייחדות. גם המשפחות לא יכולות לראות אותם, וטלפונים אפשר לבצע רק אחרי בקשה מיוחדת". לדבריו, "ביקשנו בעבר משירות בתי הסוהר לאפשר לאסירים להכניס טלפונים ניידים לבתי הכלא, ואפילו היינו מוכנים לאפשר לשב"ס להאזין לשיחות, אבל הם סירבו. לכן ברור שיתבצעו הברחות של טלפונים - כולל כאלה עם מצלמות וחיבור לאינטרנט".
גורמים ברשות הפלסטינית לא אהבו את פרסום הסרטון, שלטענתם גורם לאסירים להיראות כנהנתנים ועלול לפגוע בתנאי הכליאה שלהם. "מי שצופה בסרטון יכול לקבל את הרושם שהחיים בבתי הכלא בישראל נוחים, ושכל הזמן נערכות שם מסיבות וחאפלות", אמרו.
משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "החזקת טלפונים על ידי האסירים אינה מורשית. שב"ס מנהל מלחמת חורמה בהפרות תנאי הכליאה ובניסיונות ההברחה של טלפונים סלולריים, וזאת באמצעות חיפושים קפדניים ושורה של אמצעים טכניים שונים. הסרטון שפורסם יבדק, והאסירים המעורבים בו יענשו במלא החומרה".
קרובי הנרצחים זועמים: "הכלא הישראלי הפך לקייטנה"
רפי פישר, אחיה של שרה לישה, שנרצחה על ידי החוליה של נאסר אבו קוויק, ראה אמש את סרטון הווידיאו של האסירים החוגגים את אירוסיו של רוצח אחותו, ונחרד. "הדבר הראשון שחשבתי עליו היה הרוצחים של משפחת פוגל מאיתמר," אמר פישר למעריב. "היום גם הם חלק מהקייטנה שנקראת הכלא הישראלי".
פישר עוקב אחר גורלם של כל חברי החוליה שרצחה את אחותו. אחד מהם חוסל במבצע "חומת מגן", ושניים אחרים נעצרו. פישר אף הגיע לדיונים במשפטו של מחבל נוסף, ששימש כשוטר במשטרה הפלסטינית ומסר את כלי הנשק לחוליה.
"הסרטון הזה הוא עוד הוכחה לכך שפשוט חבל שמביאים אותם לכלא. הם נמצאים בבית מלון. רואים שם היטב איך הם כולם בריאים, שריריים, ועד כמה הם לא סובלים שם. יש להם אוכל טוב, זמן להתאמן, אמצעים ללמוד - זה פשוט בזיון". "אין לי מילים", הוסיף פישר. "מי שיזכה לחסל אותם, שיבורך משמיים".
לקריאת המאמר מהמקור לחץ כאן
מתוך: עיתון המודיע
מקסם שווא מדיני
נדב העצני
רוב הבוחרים של לפיד לא בחרו בו כדי לרומם את אבו מאזן, אלא הצביעו לו כדי שיחולל את המהפכה הכלכלית-חברתית שהבטיח
בנאום הראשון שנשא בבית סוקולוב דיבר יאיר לפיד, בצדק, על האחריות הגדולה שנפלה על כתפיו. הנסיבות המיוחדות ותוצאות הבחירות מציבות רק שתי אפשרויות - או שתקום ממשלה שתחולל מהפכה אזרחית, או שנלך מהר לבחירות חדשות.
המהפכה יכולה וצריכה להתרחש בתחום חיבור החרדים לשירות ולעבודה, ובתחום הליברליזציה של הכלכלה והחברה. כזו שתסיר את חנק המס והוועדים ותביא הקלה כלכלית למי שעובד קשה ועדיין מפרפר. אלא שבדרך למהפכה צריכים לפיד ועמיתיו להתגבר על הדיבוק הפלסטיני, שמרעיל אותנו לשווא.
שנים רבות אנחנו שבויים בידי קבוצות לחץ, בעיקר חרדיות, שמנצלות את המאבק המלאכותי בין הימין לשמאל. ראשי יש עתיד חייבים להפנים שיש בידיהם קצה חוט נדיר שיכול לחולל שינוי במסלול החיות של מדינת ישראל, אבל רק אם ישכילו להתעמק במה שאפשר ולא במה שיפוצץ הכל.
המספרים מציבים את הליכוד, יש עתיד והבית היהודי כבסיס טבעי לקואליציה שתוכל לצרף מרכיב אחד או שניים, ולקדם את נקודות ההשקה הרבות הקיימות ביניהן - שהרי בתחום הכלכלי והחברתי, ובתחום השוויון בנטל, אין כל מחלוקת בין שלוש המפלגות הללו.
פרשני השמאל ניסו ליצור חיבור בלתי אפשרי בין לפיד ליחימוביץ' ולבני. אבל בין לפיד ליחימוביץ' פעורה תהום אידאולוגית בתחומי הכלכלה והחברה. דומה שגם עם לבני, שהפכה לתואמת מרצ, הפער גדול. לבני ודאי שלא יכולה לבלוע את סירובו של לפיד לחלוקת ירושלים. מי כמוה יודעת שללא ירושלים כבירת פלסטין אי אפשר לקבל אפילו כוס קפה מאבו מאזן.
בין לפיד לרוב חברי הליכוד ולכל חברי הבית היהודי יש מחלוקת ברורה בנושא הפלסטיני. אבל רוב הבוחרים של לפיד לא בחרו בו כדי לרומם את אבו מאזן. היו להם כתובות טובות יותר לעניין הזה. רבים מהם באו דווקא מהליכוד והצביעו ללפיד כדי שיחולל את המהפכה שהבטיח להביא, שהופכת את מעי המחנה החרדי וסותרת את הדרך הסוציאליסטית-קומוניסטית של העבודה וחד"ש. דווקא בזירה הזו יש ללפיד שותפים שמשוועים לאולטימטום שהוא יציב לראש הממשלה - או שוויון בנטל או לא כלום.
נתניהו אמנם ייאלץ לאיים על שותפיו ההיסטוריים מש"ס ומאגודה, אבל אם ש"ס חפצת חיים, גם היא תיכנע ותתמסר. ואם לא, אפילו מפלגות השמאל יתקשו שלא לתמוך מבחוץ.
אגב הנושא הכלכלי, אין ספק שהמחאה החברתית הפיחה רוח גדולה במפרשיו של לפיד. אלא שהרוח הזו שונה לחלוטין מזו שתכננו מובילי המחאה. המובילים באו, רובם ככולם, מזן קומוניסטי ואנרכיסטי. ללא משים הם הצליחו לפגוע בעורק זהב של תסכול ציבורי עמוק ורחב, מצדם של מי שלא שותפים להשקפת העולם שלהם.
השבוע, הרוח הגדולה הותירה בצד את מחוללי המחאה, שהתברר שאין להם יותר מ15- מנדטים. תומכי לפיד הצביעו באופן ברור: לא רוצים סוציאליזם וועדים סחטניים, רוצים חופש והורדת מחירים. לפיד וחבריו צריכים להפנים שגם לבנימין נתניהו אין אופציה של הליכה שמאלה בתחום המדיני.
נתניהו, מוחלש וחבול כתוצאה מהטעויות הקשות שעשה במערכת הבחירות, עומד בראש מפלגה שמרבית חבריה ידיחו אותו אם ינסה באמת לחתוך לכיוון הפלסטיני. לכן האתגר גדול וההזדמנות אדירה, ומי שיחליט לפספס אותה בגלל מקסם שווא מדיני ידון אותנו לבחירות חדשות בקרוב, ואותו לאות הקלון.
לקריאת המאמר מהמקור לחץ כאן
כניעה לבריונות הבדואים
פיני בדש
עצוב לי לומר זאת, אבל את האמת צריך לומר: הממשלה, בהחלטתה להעניק הטבות לבדואים - מפרי החוק בריש גלי - החליטה להקים מדינה בתוך מדינה.
שום ממשלה מאז קום המדינה לא השכילה להבין את הנושא הטעון ולא הביאה פתרון בר-קיימא לסוגיה הלאומית הזאת. אני היחיד שהשכלתי להעביר יישוב בדואי לא חוקי בשלמותו. למדתי את כל הבעיות הכרוכות בכך, ומבחינתי, החלטת הממשלה היא לא החלטת הסדרה חדשה, אלא הסדר כניעה נוסף, כניעה לבריונות של הבדואים בנגב.
מנחם בגין פינה את סיני וגרם נזק למדינה ולהתיישבות. בנו, בני בגין, רגע לפני שהוא פורש מהחיים הפוליטיים, עושה מעשה דומה והוא תמים בחושבו שהבדואים יבואו לקראת הממשלה. להפך, הם לא יוותרו ולו על סנטימטר אדמה שהם תובעים עליה בעלות. כל כך הרבה טעויות עשתה המדינה.
הבדואים מנצלים את המצב וסוחטים עוד ועוד. מה שהם עושים זו הונאה של המדינה, כאילו שמחר הם יחתמו על הסכמים עם המדינה בנושא הקרקעות. הם לעולם לא יחתמו על ההסדרה החדשה, וכי למה להם? ממילא בעוד שנה-שנתיים הם יקבלו יותר.
לקריאת המאמר מהמקור לחץ כאן
בית"ר חמאס
בן דרור ימיני
יש קרבה מפחידה בין תומכי חמאס, כמו זועבי, לבין חלק מאוהדי בית"ר. אבל צריך לזכור שמדובר במיעוט, שלא מצדיק את זמן המסך שניתן לו
נניח, רק נניח, שאוהדי מנצ'סטר יונייטד היו מניפים שלט נגד שיתוף יהודים בנבחרת הלבנה וה"טהורה" שלהם. הרי פה ושם זה קורה במגרשי כדורגל. האם אחד מאותם אוהדים גזענים יזכה להופיע, כשווה מול שווים, מול מי שמגנה את תופעת הגזענות? התשובה אמורה להיות ברורה.
לגזען אנטישמי לא תינתן במה בערוץ הנצפה ביותר בטלוויזיה הבריטית, כדי להסביר ולהצדיק את תאוריית טוהר הגזע. אז מדוע, לעזאזל, אנחנו בישראל מעניקים להם זמן מסך כדי לטפח את המסר? הרי אם היו מעניקים לגזען הבריטי האנטישמי זמן מסך ב-BBC היינו מתפלצים מזעם. עניין אחד הוא לסקר אותם כדי לחשוף תופעות מכוערות, דבר אחר לחלוטין הוא להעניק להם במה.
האנטישמים (זו לא טעות, הם אנטישמים), מתוך כלל אוהדי בית"ר ירושלים, הם כמה מאות חוליגנים. אבל הם מצליחים לגנוב את ההצגה, בעיקר בסיוע נמרץ של התקשורת הישראלית. אלא שצריך לחזור מהאשליות למציאות. משום שקרה משהו. רק לפני שבוע אמר הבוחר הישראלי את דברו. הוא העניק לימין הקיצוני, שכלל את חה"כ בן-ארי (ובשמחה נוסיף - לשעבר), 66,840 קולות. פחות משני אחוזים. הם לא עברו את אחוז החסימה. ישראל הצביעה בעד שפיות, ולא בעד גזענות.
גם זהבה גלאון הצטרפה לחגיגה, וטענה שאין הבדל בין אוהדי בית"ר ליאיר לפיד, משום שהתנגד לקואליציה עם ה"חנין זועביז". מה הקשר? הרי זועבי, וברבים זועביז, קרובה יותר לחמאס מאשר למדינת ישראל. ואם כבר בהשוואות עסקינן, אז הזועביז חובבי החמאס האנטישמי קרובים יותר לאוהדי בית"ר. מדוע לפיד צריך להקים איתה חזית משותפת? לפיד לא פסל מוסלמים ולא ערבים. הוא פסל את תומכי חמאס, ארגון אנטישמי וגזעני לכל דבר ועניין.
אבל גלאון מבחינה כמובן בין גזענות לגזענות. זועבי דווקא חביבה עליה. ספק אם מצביעי מרצ, רבים מהם, אולי רובם, תומכי מדינה יהודית ודמוקרטית, ידעו שזוהי גלאון. גלאון שמעניקה לגיטימציה לזועבי, הופכת את היוצרות, ואת ישראל למפלצת.
הדברים הללו נכתבים לאחר שידידה קרובה, ילידת אתיופיה, סיפרה לי שהבן שלה אינו מוצא מנוח. הוא טרוד ומוטרד עקב מופע האנטישמיות האחרון. הוא עצמו לומד בבית ספר יוקרתי. הלוואי על כל הישראלים שהיו מגיעים למעמד ולמקום שהוא ואמו הגיעו אליו. והקהילה האתיופית, למרות כל הבעיות שזוכות להבלטה, היא גם סיפור של השתלבות והצלחה.
אבל מתברר שקומץ האנטישמים, בסיוע גלאון, דווקא מצליחים. הם הפילו אותה ואותו ברשת. הם הצליחו ליצור את הרושם, בעזרת הבמה האדירה שהם מקבלים, שהם תופעה רצינית ואדירה בחברה הישראלית. המציאות נשכחת. האשליה הצווחנית מנצחת.
צריך להיאבק בהם, אמרה לי הידידה. בוודאי שצריך. ובנוסף, צריך להבהיר שהם תופעה חולנית ושולית. אין שום סיבה בעולם להעניק להם מצג של מכובדות ולגיטימיות. ז'אן פול סרטר כבר אמר שהאנטישמיות אינה שייכת למחלקת הדעות. הוא צדק. הגזענות והאנטישמיות שייכות למחלקת המצבים. מדובר במחלה. כך שהאנטישמים מבית"ר ירושלים, כמו תומכי חמאס, זקוקים לרופא. אולי גם לשוטר. לא לזמן מסך.
אומרים שמניעיו של ארקדי גאידמק אינם כשרים, ושהסיפור שלו הוא קשרים כלכליים עם צ'צ'ניה. יכול להיות. אבל צריך לזכור שני דברים. ראשית, כבר שנים, ובלי קשר להשקעות שלו בצ'צ'ניה המוסלמית, מביע גאידמק עמדות עקביות נגד גזענות. ושנית, זה לא באמת חשוב. האם המניעים של גאידמק יכולים להצדיק אנטישמיות?
ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. גם וגם. חלק מאוהדי בית"ר והזועביז מנסים לכפות עלינו ערכיות גזענית ואנטישמית. החדשות הרעות הן שהשוליים האנטישמים הללו זוכים לנפח תקשורתי אדיר. וזה עצוב. החדשות הטובות הן שבבחירות התברר שמדובר בשוליים של השוליים. וזה הרבה יותר מעודד.
לקריאת המאמר מהמקור לחץ כאן