המהפכה הדיגיטלית יוצרת פערים בין-דוריים. בני הדור הצעיר הערבי הצליחו להשתלב בה ולהפוך את האינטרנט ואת המדיום החברתי לכלי מרכזי בחיי היום-יום שלהם, במובנים חיוביים ושליליים כאחד. הדור המבוגר עדיין מחפש את דרכו בעולם ההולך ומשתנה ללא הכר, ואינו מצליח תמיד לסגור את הפער. בני הנוער מאמצים דפוסי תרבות גלובליים שמאתגרים את ערכי החברה והתרבות המקומיים של הוריהם. הם חיים את חייהם בנבכי האינטרנט, ומתקשרים עם חברים באופן מקוון יותר מאשר פנים אל פנים. הרשתות החברתיות חושפות אותם לעולמות חדשים שלא היו נגישים קודם לכן. הטלוויזיה קירבה להוריהם מקומות מרוחקים והקטינה את העולם הגיאו-פיזי שלהם, ואילו האינטרנט מקטין את העולם החברתי ומגשר על הפערים התרבותיים והלינגוויסטיים בין בני נוער ממקומות שונים בעולם. נערים מכפרים קטנים ומרוחקים בגליל, במשולש ובנגב נעשו חלק מעולם גלובלי, והחליפו את הקשר האנושי הישיר עם החברים בסביבתם בקשרים מקוונים עם אנשים ממקומות שמעולם לא הכירו. המהפכה הדיגיטלית קירבה להם את הרחוק, אך בה בעת הרחיקה את הקרוב, במובן החברתי והתרבותי. דפוסי חשיבה והתנהגות ומערכות ערכיות זרים מחלחלים בחוזקה ומשנים את עולמם החברתי. הדבר נכון במיוחד בגלל התפיסה הרווחת שמי שקיים ופעיל ברשת חי וקיים, ומי שלא – איננו קיים.

 

התלות ברשת משפיעה על מבנה החברה המסורתית, מחזקת תהליכי אינדיבידואליזציה ומשנה את אופי המעורבות החברתית. לעומת הטלוויזיה, שכל המשפחה צופה בה יחד בסלון, בעידן המהפכה הדיגיטלית כל חבר/בן משפחה עסוק במסך שלו עם חבריו מחוץ למעגל השייכות המידי. התפתחות זו משנה את אופיו של הדבק הבסיסי שעדיין שומר על החברה: האלטרואיזם המשפחתי. הורים וילדים חיים לפתע בעולמות שונים, וההורים לא תמיד יודעים למה ילדיהם מסתגרים בחדריהם. השאיפה המסורתית שהילדים יכינו שיעורים וילמדו בחדרם הפכה לדאגה משום שהילדים מסתגרים ונעלמים מהמשטח הפיזי של הבית.

 

מובן שישנם שימושים חיוביים בדיגיטליזציה בתחום האקדמי, הבית ספרי ואף כזיכרון משפחתי דיגיטלי, ואין לומר שבני דור זה מנותקים ממה שקורה בסביבתם החברתית, התרבותית והפוליטית. מידת מעורבותם של בני הדור הצעיר במחאות חברתיות והתעניינותם הרבה בנעשה בעולם הערבי, בייחוד במדינות האביב הערבי, ממחישות את מעורבותם במה שמתפתח סביבם. המחאה החברתית הרחבה נגד מדיניות ממשלתית, כמו תוכנית פראוור למשל, או ארגון תהלוכות בימי זיכרון לאומיים באמצעות הרשתות החברתיות, היא רק המחשה לאקטיביזם הדיגיטלי של צעירים. מעורבות זו מפריכה טיעונים שבני הנוער הם חסרי עניין בנושאים פוליטיים וחברתיים.

 

מהפכת המדיה החדשים יוצרת לא רק פער דיגיטלי, אלא גם פער אפיסטמולוגי בין-דורי. תפיסת הסמכות ההורית משתנה במהירות הבזק. להורים אין כלים "לפקח" על מה שילדיהם עושים, הם אינם יודעים כיצד להתמודד עם האתגרים החדשים, ולא יכולים להשלים עם סדר העדיפויות הערכי של ילדיהם. מציאות זו יוצרת משבר אמון עמוק, מפחיתה מאוד את סמכות ההורים והמורים, אך מאפשרת אוטונומיה אינדיבידואלית, שהיא גורם בסיסי ליצירתיות. שינוי דפוסי הסמכות המועצם בעידן האינטרנט מאפשר לבני הנוער לבטא את עצמם במנותק מהוריהם ואף בניגוד לעמדתם.

 

המהפכה הדיגיטלית מצמיחה קהילתיות וירטואלית שאמנם טרם החליפה את המבנה הקהילתי המסורתי, אך מכרסמת בו ומניעה צעירים להשקיע במקומם הווירטואלי על חשבון קשריהם המשפחתיים המסורתיים אפילו ברמת הקשב והאינטראקציות היומיומיות. במישור המעשי היא חיזקה את האינטימיות המקוונת, ובעיקר את הנכונות להיחשף בפני קבוצה גדולה של אנשים שאינם מוכרים, על חשבון האינטימיות הפיזית או הרוחנית שאפיינה חברות מסורתיות ומודרניות כאחת. זאת ועוד, בני נוער משנים גם את דפוסי הלמידה שלהם, וישנה נטישה ברורה של המחויבויות המסורתיות של מטלות בית הספר לטובת עבודה מקוונת משותפת. הדבר משתקף גם בשינויים בעולם ההוראה. לימודים והוראה מרחוק ודיון מקוון נעשים דפוסים מקובלים של למידה. תהליך זה מקיף ומעמיק כל כך עד שהוא משנה את מאזני הכוח בחברה, ואנשים שאינם בעלי הישגים גבוהים או יכולת רטורית גבוהה מצליחים להביע את עצמם במרחב המקוון במידה שווה לאחרים. שינוי זה מתרחש בקרב בנים ובנות כאחד, דבר שהשלכותיו טרם התבהרו.

 

לסיכום, חדירת האינטרנט והתפתחות הרשתות החברתיות שינו ועודם משנים את מערכות היחסים הבסיסיות בחברה, החל בהתפתחות פערים בין-דוריים וכלה בקריסה מתמשכת של דפוסי צריכת תקשורת ואינטראקציות תקשורתיות מסורתיות. התקשורת המקוונת מאופיינת במשפטים קצרים ובססמאות שמאפשרים הנעה מהירה של קהילה וירטואלית גדולה, אך בה בעת מקשים על צמיחת דיונים מעמיקים בסוגיות מורכבות, המחייבות רמת קשב ופענוח שאינה מתיישבת עם תאוצת האמצעים הדיגיטליים. המשמעות הערכית של תהליך זה תלויה כמובן בתפיסת עולמו של המתבונן, אך אפשר לקבוע בוודאות כי המהפכה הדיגיטלית מעצימה את האינדיבידואל ומפקידה בידיו חופש בחירה ויכולת השתתפות שלא היו זמינים בפניו קודם לכן.