זכות השיבה וצביעותם של חברי הכנסת הערבים

2015-07-24

 אתר NRG פרסם ב- 6 ליולי מאמר של העיתונאי יוסי הדר, ובו הוף תוקף את חברי הכנסת הערבים לאור עמדתם מתיקון חוק האזרחות. מרכז אעלאם ובמסגרת פרויקט ניטור תקשורת ישראלית - בעברית, שם דגש על כל פרסום שטומן בחובו גזענות כלפי האוכלוסיה הערבית, פלסטינים ומוסלמים.

זכות השיבה וצביעותם של חברי הכנסת הערבים
הסערה שפרצה סביב דברי סגן שר הפנים נגד אזרחותם של ערביי ישראל, הסיטה את הדיון מניסיון הח"כים הערבים לבטל את התיקון לחוק האזרחות - דבר שהיה הורס את מדינת ישראל
יוסי הדר 

"זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית", כך הצהיר הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, בפסק הדין של דעת הרוב בבג"ץ, שדחתה בינואר 2012 את העתירה נגד חוק האזרחות. המהומה התורנית שפרצה לאחרונה, מדבריו הבוטים והגורפים של סגן שר הפנים, ירון מזוז, שהצהיר כי אנחנו עושים טובה לאזרחים הערבים, דחקה לקרן זווית את מהותו של אותו דיון בכנסת שבו ביקשה הרשימה הערבית המשותפת, לבטל את התיקון לחוק האזרחות.

אז מה רצו חברי הכנסת הערבים באותו הדיון, בעת שעטו על פניהם את ארשת המסכנות והפגיעה בזכויות אדם? מה שרצו הוא למעשה חיסולה של ישראל כמדינת העם היהודי, לא פחות, משום שכאשר הם דורשים לבטל את החוק נגד איחוד משפחות, ומבקשים את כניסתם של עשרות אלפי פלסטינים לשטחי ישראל, הם למעשה מבקשים לממש במרמה את זכות השיבה בדלת האחורית.

התיקון לחוק האזרחות, שהגביל את איחוד המשפחות וכניסתם לישראל של בני זוג מיהודה שומרון ועזה וממדינות ערב לישראל, נחקק ב-2003 כהוראת שעה, בעקבות האינתיפאדה השנייה ועשרות פיגועי הטרור הרצחניים, והוא נועד למנוע מבני הזוג הנכנסים לנצל את מעמדם כדי לחבור לגורמי טרור ולבצע פיגועים בישראל. עתירות שהוגשו נגד החוק נדחו על ידי בג"ץ, וב-2007 הוגשו עתירות נוספות על ידי ח"כ זהבה גלאון, האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ועדאלה.

בדיון שנערך במרס 2010 בעתירות אלה, העירו השופטים אליקים רובינשטיין, אשר גרוניס ודורית בייניש, כי מצבה הביטחוני של ישראל ייחודי. נציגת הפרקליטות הציגה נתונים חד משמעיים, שלפיהם כ-40 אחוז (!) מהפלסטינים שביקשו להיכנס לישראל על בסיס איחוד משפחות, היו מעורבים בטרור עד צוואר.

אין לך דבר חצוף יותר ומקומם מדרישת הפלסטינים לזכות השיבה. זוהי בעצם ההוכחה הניצחת כי חלקים לא מעטים בקרב הפלסטינים והציבור הערבי בישראל עדיין זוממים להשתלט על מדינת ישראל כולה מהים עד הנהר. זהו בדיוק גם מה שרוצים ארגוני ה-BDS המטנפים את ישראל בוקר וערב בתעמולתם השקרית. ההסכמה לתיקון חוק האזרחות ואיחוד משפחות עלולה לשמש פתח לא רק למחבלים פלסטינים, אלא גם להתגנבותם לישראל של הטרוריסטים הרצחניים של דעאש, שכבר החלו להידפק על גבולותינו מצפון ומדרום.

לכן, העלאת הצעת החוק של חברי הכנסת הערבים לביטול התיקון לחוק מעידה כי אין פניהם לשלום ופיוס, אלא רק להמשך החתירה נגד היותה של ישראל מדינת הלאום היהודי. אם אכן משתוקקים הפלסטינים לשלום ולחיי משפחה שלווים, יואילו נא ויתכבדו להעביר את פליטיהם - אותם פליטים שהם דואגים לשמר את מעמדם כפליטים, לצורכי תעמולה זולה - ליישות הפלסטינית ולריכוזי האוכלוסייה שלהם בערים ובכפרים הפלסטינים.

אלא שהם רוצים גם וגם, גם מדינה פלסטינית וגם את ישראל כמדינת כל אזרחיה, זוהי תמצית עזות המצח של הערבים החיים בשטחי ארץ ישראל. ואכן למעלה מ-100 אלף פלסטינים נכנסו לישראל לפני שנחקק החוק, ואילו חלילה הייתה מתקבלת דרישת הרשימה הערבית המשותפת, היו נכנסים לישראל עשרות ומאות אלפים במהלך השנים הבאות, עד כדי סיכון ממשי לצביונה היהודי של ישראל.

מוטב להישמר מאשר להצטער
לכן, צריך לברך על החלטת בג"ץ מינואר 2012 שהחליטה לדחות את העתירות נגד התיקון לחוק. הרכב של 11 שופטים קבע ברוב של שישה מול חמישה, כי גם אם החוקפוגע בזכויות חוקתיות ובהן הזכות לשוויון, הרי שזו פגיעה שעומדת בתנאי פסקת ההגבלה, ואת הפגיעה בחיי משפחה יש להעמיד אל מול הפגיעה הוודאית על יסוד ניסיון העבר, בחייהם ובגופם של ישראלים.

עוד נקבע כי ההסדרים שננקטו בחוק הינם לעת הזו בבחינת הרע במיעוטו, וכי מוטב להישמר מאשר להצטער, וגם , כי החוק משרת תכלית ראויה – שמירת ביטחונה של המדינה. השופטים גם ציינו כי הזכות החוקתית לחיי משפחה אינה חייבת להיות ממומשת דווקא בישראל, וכי מדובר בפגיעה מידתית העומדת בתנאיו של חוק יסוד. לכל אלה יש להוסיף, כי התיקון לחוק האזרחות עולה בקנה אחד גם עם הלך הרוח באירופה בימים אלה, שבה ניכרת החמרה בתנאי הזכאות לאיחוד משפחות ובהקשחת תנאי ההגירה.

לשמחתנו ההתנגדות לזכות השיבה זוכה לתמיכה רחבה בציבור, מלבד שולי השמאל ההזויים. עם זאת יש להצטער על כך כי בעקבות הסערה שפרצה מדבריו של מזוז, בחרו במחנה הציוני לברוח מהמליאה ולא להצביע באופן ברור נגד ההצעה. ובכל זאת, למי שלא שם לב, הכנסת דחתה ברוב גדול את ההצעה המסוכנת והחצופה של חברי הכנסת הערבים.

לקריאת המאמר מהמקור לחץ כאן