מלחמת עזה השנייה החלה, אך כיצד תסתיים?
2013-05-10
עבד אל-נאצר אל-נג'אר, יו"ר אגודת העיתונאים הפלסטינים
עם חיסולו של אחמד אל-ג'עברי הציתה ישראל את פתיל מלחמת עזה השנייה. מלחמה זו, שמנהל נתניהו, שונה מהמלחמה שניהל אהוד אולמרט ב-2008. המלחמה הנוכחית מתחוללת לאחר מהפך שאירע במבנה המשטרים הערביים בעקבות "האביב הערבי". במצב החדש, הכוחות האסלאמיים ובראשם תנועת "האחים המוסלמים", הם הדומיננטיים. עובדה זו נותנת לחמאס רוח גבית וכמה משטרים ערביים תומכים בה – בראשם מצרים החדשה, בשל היותה חלק מתנועת "האחים". נוסף על כך, התמוטטות המשטר במצרים, ולאחריו המשטר בלוב, הביאו לכך שתנועת חמאס נהנתה מזרימת כמויות גדולות יותר של נשק. אם נוסיף לכך גם את סיוען של איראן וסודאן נוכל לקבוע שכל אלו תרמו להעצמת כוחה הצבאי של חמאס.
מנגד, ישראל עברה גם היא תהליך של שינוי, וברבות השנים נעשתה לימנית ותומכת התנחלויות יותר ויותר. יתר על כן, הממסד בישראל הגיע כנראה למסקנה שהפעלת כוח כנגד העם פלסטיני היא קלף פוליטי מנצח, ונתניהו ינסה לנצל אותו בבחירות הקרובות. מלבד זאת, ישראל לא השתנתה באמת בשנים האחרונות ולראיה, גם במלחמת עזה הראשונה וגם בשנייה היא נקטה טכניקות של הונאה, כאשר ההנהגה הישראלית הודיעה שהיא מעוניינת להגיע לרגיעה ("תהדיאה") אולם בו בזמן תכננה מתקפה.
אולם בעצם ההצבעה על התהליכים שהובילו את הישראלים והפלסטינים לעימות הנוכחי אין כדי ללמד מה תהיינה השלכות המתקפה הנוכחית על עזה. אם ננסה בכל זאת לעשות כן, ניתן לומר שמבחינת הפלסטינים תנועת החמאס וארגוני ההתנגדות הגיעו אל נקודת האל-חזור שלהם. כוונתי היא שבשל איכות החימוש שבו השתמשו בסיבוב זה, בשל ירי הטילים לאזורים שעד כה נחשבו לקו אדום, ובשל הורדתם של ארבעה מיליון ישראלים למקלטים, בחמאס יודעים שהם לא יוכלו לחזור לסטטוס קוו הרעוע של ערב המתקפה.
גם מבחינת ישראל נדמה שהדברים הידרדרו יותר מן הצפוי. נתניהו יודע שאם תוצאות המבצע לא תעמודנה בציפיות של ישראל, משמעות הדבר תהיה תבוסה מדינית שתזכיר את התבוסה שנחלה ישראל בלבנון ב-2006, ושתהיה לפיכך בלתי נסבלת עבורו. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה תבוסה שכזו, בשום חזית, ולכן השקיעה במהלך המבצע מאמצים חסרי תקדים בגיוס דעת הקהל העולמית ובהצגת ישראל כקורבן.
המצב הנוכחי שבו נמצאות ישראל וחמאס מלמד שמדובר במלחמת חורמה, שבה כל צד חש שלא יוכל לחזור לנקודה של ערב המתקפה. ולפיכך, אף שהמלחמה תסתיים, כצפוי, במהלך מדיני כזה או אחר (שיעוצב על ידי גורמים אמריקניים, אירופיים, מהאו"ם, או מנציגי העולם הערבי) השלכותיה לא יהיו ברורות כלל. ישראל אולי יודעת איך החלה המתקפה אולם היא אינה יודעת היכן בדיוק תסתיים, ולפיכך, המצב הייחודי שבו נמצאות ישראל ותנועת חמאס במתקפה הנוכחית עשוי להוביל לכך שמלחמת עזה השנייה תוביל לשינויים פוליטיים עתידיים, עמוקים בהרבה ממה שביכולתנו לצפות.
המאמר פורסם בעיתון "אל-איאם" הרואה אור ברמאללה. "אופק לתקשורת הערבית" הוא מיזם משותף של מכון ון ליר בירושלים ומרכז אעלאם. במסגרת הפרויקט מתורגמות כתבות דעה נבחרות מהעיתונים הערביים המובילים עבור קוראי "ידיעות אחרונות". מערבית: עידן בריר
شاهد الآن
شاهد الآن
شاهد الآن
