אם תחליט איראן להתגייס באופן מוחלט לעזרת משטר אסד – במקרה שהאופוזיציה בסוריה תתקוף בדמשק – יעיד הדבר שהמשבר בסוריה נכנס לשלב חדש של מעורבת מצד איראן. אולם לא יהיה בכך משום חידוש רב שכן טהרן כבר הוכיחה שהיא לא תוותר בקלות על קלפי המיקוח שלה באזור. אם ניקח לדוגמה את הזעזוע שנגרם בחסותה למערך השלטון בעיראק ואת שיבוש סדר החיים שהיא מעודדת בכמה ממדינות המפרץ, נסיק שאיראן גם לא תמהר לוותר על השפעתה בסוריה. הוכחה לכך היא הדרך שבה איראן מנהלת את שיחות הגרעין עם שש המעצמות. בעוד האחרונות "קראו" את איראן והעריכו כי בתמורה לפיתוח אנרגיה אטומית מוגבלת תסכים איראן להגביל את התפשטותה באזור, עבור איראן היה הסיפור כמעט הפוך לגמרי וראשיה העריכו שרק אחיזה עיקשת בקלפיה האזוריים תאפשר קידום של האינטרס הלאומי בסוגיית הגרעין.

 

טביעות אצבעותיה של איראן על התפתחויות המתרחשות באזור במקביל בעת האחרונה מעידות אלפי מונים על תפיסתה זו של טהרן. עם אלו ניתן למנות את המעורבות הפומבית של חזבאללה במלחמה בסוריה ואת העמידה לימינו של משטר אסד לרבות מעורבות בפעולות בעומק השטח הסורי, בואכה חומס; את השפעתו הגוברת של ראש ממשלת עיראק נור אל-מאלכּי, הבן המועדף על טהראן בבגדאד, בכלל זה איומיו למחוץ את מתנגדיו ולהפציץ מהאוויר את השבטים המקיימים שביתות מחאה במחוז אל-אנבּאר; את שובם של אנשי האופוזיציה השיעית בבחריין – המועדפת על טהרן – לרחובות; ולסיום, את איומיו של נשיא סוריה כלפי המערב כי הטרור יזלוג גם אליו אם לא יאפשרו לסוריה לפעול נגד האופוזיציה.

 

הקולות העולים מחוגים המקורבים לטהרן מלמדים שאחיזתה בקלפיה האזוריים עיקשת ביותר, קל וחומר התעקשותה שלא להפסיד את הקלף המרכזי שלה באזור: סוריה. אם נכון הדבר, הרי חוץ ממעורבות חזבאללה במלחמות הפנים בסוריה, אנו עשויים לגלות שמאמציה של איראן להצלת משטר אסד כוללים גם גיוס לוחמים הכפופים לטהראן, שיעים ממדינות ערביות ואסייתיות שעשויים למצוא עצמם נלחמים נגד כוחות ג'יהאדיסטיים ערביים שהגיעו לסוריה כדי לקחת חלק בהפלת המשטר. הדבר שאיראן טרם השכילה להבין הוא שכל אלה עשויים להזיק ליחסים המתוחים ממילא בין סונים לשיעים באזור, עד כדי הצתת כאוס של ממש. נוסף על כך, איראן איננה מבינה שבמעשיה היא מתדלקת את "מלחמת העדות" שהעולם המערבי משקיע בה, בעודו קורן מאושר למראה הפונדמנטליסטים הסוּנים הנכתשים תחת המגף הסורי והמלחמה שהשיעים מחזבאללה שקועים בה בסוריה.

 

התגייסותה של איראן לטובת משטר אסד היא אכן חלק מתכנית נרחבת יותר להגנה על קלפיה האסטרטגיים באזור. אולם, כאמור, לתכנית זו עשויות להיות השלכות מסוכנות ביותר על עתיד האזור. לאחרונה אף התקיימה פגישה נדירה בין המדריך העליון של הרפובליקה האסלאמית של איראן לבין מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה. מלבד העובדה שמפגש זה מלמד על אופי הקשר בין איראן לחזבאללה ועל נגיעתו לענייני הפנים של סוריה, אנו למדים גם שהוא נועד לאותת לבני הקהילה השיעית בלבנון שהם אינם מסתבכים במעורבות בסוריה לריק, שיש תועלת למהלך זה ושיש לו גב מדיני. מנגד, ניתן לומר שאם יצליח המהלך האיראני "לשמור" על הקלף האסטרטגי הסורי יוביל הדבר בהכרח לפירוקה של לבנון. האם המעצמות מבינות זאת והאם יתירו לדבר לקרות? זו כבר שאלה אחרת.

 

וליד שקייר הוא מנהל הנציגות של העיתון הלונדוני "אל-חיאת" בביירות ובעל טור קבוע בעיתון. המאמר תורגם לעברית במסגרת "אופק לתקשורת הערבית", פרויקט משותף של מכון ון ליר בירושלים ומרכז אעלאם. במסגרת הפרויקט מתורגמות כתבות דעה נבחרות מהעיתונים הערביים המובילים עבור קוראי "ידיעות אחרונות". מערבית: עידן בריר