2014-05-18
לאור התנועה החברתית והפוליטית הרחבה בעולם הערבי, נשאלת השאלה לגבי השפעת המהפכה הדיגיטלית וצמיחת רשתות המדיה החברתית על מעמדה ותפקידה של תקשורת ההמונים המסורתית. התשובות מגוונות ומחולקות לקבוצה המייחסת כוח רב לרשתות המדיה החברתיות, וטוענת שהן מילאו תפקיד חיוני בדחיפה של הדור הצעיר לצאת לרחובות ולמחות, וקבוצה שסבורה שמלבד הרשתות הללו, האנרגיה המהפכנית הסמויה בקרב דור הצעירים הערבי היא גדולה מאוד, ותפקידן של רשתות אלו היה מתמצה, אם כי הם היו מצריכים את זמני המחאה הללו, אם כי היו מצריכים אותם יותר .
לא קל ולא ראוי להכריע בסוגיה זו כאן, אבל הדיון סביבו מעלה שאלות בנוגע להשלכות החברתיות, התרבותיות והפוליטיות של המהפכה הדיגיטלית הזו על צורת האינטראקציה החברתית של בני נוער בחברות מתפתחות. מאמר זה נועד לנסות לתת מענה בהקשר זה באמצעות הרהור על מצבה של הקהילה הערבית הפלסטינית בישראל כקהילת מיעוט העוברת תמורות מהירות וצמודה לקהילת רוב יהודי בעלת רוב דומיננטי, מפותח ומתקדם.
הטיעון הבסיסי שלי הוא שהמהפכה הדיגיטלית מניעה את הופעתן של קהילות וירטואליות עם מערכות יחסים אינטימיות ודרכי תקשורת חדשות וחברתיות בקרב הדור הצעיר המאתגרות מבנים חברתיים מסורתיים. על מנת לכתוב מאמר זה, לא רק סקרתי חומרים כתובים, אלא גם העדפתי לשוחח עם אחד מבניו (בן 17) על מנת לקבל הבנה מעמיקה יותר של ההשלכות של השפעת המדיום החדש הזה, במיוחד הרשתות החברתיות, על החברה ועל התקשורת המסורתית. מסתבר שהמהפכה הדיגיטלית הביאה לשינויים מהותיים בצריכת המידע בקרב צעירים. בעבר חשבתי שהמדיה המסורתית, כמו עיתונים וטלוויזיה, איבדה את משיכה רק לדור הצעיר, אבל מסתבר שאתרי חדשות ובידור איבדו את המשיכה שלהם גם למדיות חדשות אחרות, כמו פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, אינסטגרם, וואטסאפ ועוד. בגלל קצב השינויים המהיר בתחום אמצעי התקשורת החדשים, מהפכת האינטרנט במובן הבסיסי נמשכה תקופה קצרה בלבד. צעירים בכל מקום, כולל חברות מתפתחות, מנסים להשיג הכל מהר ככל האפשר על ידי כתיבת משפטים מיוחדים ומקודדים.
המהפכה הדיגיטלית משנה דפוסי חשיבה, התנהגות ואמונות ערכיות שנוצרו במשך שנים רבות ועוברים כיום טרנספורמציות יסודיות המושפעות מתכנים שונים הזמינים דרך האינטרנט וכליו. הוא מצליח להגיע לכל מקום ומאיץ תהליכים חברתיים ותרבותיים שאחרת היה לוקח הרבה זמן להשיגם. אמנם רמות ושיעורי שכיחות האינטרנט בחברות מפותחות גדולות מאלה השוררות בחברות מתפתחות, אך השפעתה עליהן חשובה לא פחות, אך אופי ההשפעה הזו משתנה רק בשל השוני התרבותי בין החברות. חברות מתפתחות מאופיינות בטבען הקולקטיבי, הפטריארכלי, הדתי והחמולתי וברמות נמוכות של אינדיבידואליזם. בגלל מאפיינים אלו במיוחד, כניסת האינטרנט אליו הותירה השפעות ברורות ועמוקות על רשתות הקשר הבסיסיות שלה, במיוחד לאור זמינותו של מוצא זה לפרט להביע את תקוותיו הנכזבות לגבי האתגרים העומדים בפניו בחברה בה הוא חי.
המדיה הדיגיטלית חוללה שינויים משמעותיים ומשמעותיים בדפוסי צריכת המדיה המסורתית בחברה הערבית בישראל. אנו עדים לירידה ברורה בצריכת המדיה המודפסת לטובת צורות מדיה חדשות: ערוצי טלוויזיה בלוויין מהעולם הערבי, שלתוכן אין השפעה על הקהילה הערבית בישראל; האינטרנט ואתרי האינטרנט המקומיים הם מקור למידע חיוני על שינויים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים בסביבתם; וגם רשתות חברתיות.
כניסת האינטרנט לחברה הערבית הפכה למשאב רב עוצמה בידי יזמים תקשורתיים, כלכליים ופוליטיים שניצלו במהירות את השינוי הזה. דוגמה לכך היא אתר Panet, שהצליח לשבט את מרכז הכובד שלו מעיתון פנורמה לאתר פעיל ומגוון שהצליח למשוך אחוז גדול מהדור הצעיר והמבוגרים כאחד הודות לשילוב של תכני בידור וחדשות. בעקבות הצלחה זו, יזמים רבים אחרים, בעיקר בעלי עיתונים, עסקו בשינויים כאלה. בנוסף, מפלגות ומנהיגים פוליטיים רבים פעילים באינטרנט על מנת לקדם את מטרותיהם. האינטרנט קירב עולמות חדשים למשתמשים, וסיפק להם מידע שלא היה זמין עבורם דרך הטלוויזיה, או אפילו דרך אותם ערוצים המשודרים בלוויין, במיוחד מהעולם הערבי. היכולת הנהדרת להגיב מיידית לכל תוכן ולהעלות תכנים באופן עצמאי חיזקה את המעבר ממדיה מסורתית לדיגיטל והובילה להופעתם של יזמים חברתיים חדשים.
האינטרנט עדיין לא החליף את הטלוויזיה, אך ישנם סימנים לחלוקת עבודה שמתגבשת ביניהם מבחינת צריכת מידע חדשה בין חדשות למידע באינטרנט לצורך ניתוח מעמיק וצפייה בסרטים וסדרות בטלוויזיה. התחזקות האינטרנט הכריעה והחלישה את העיתונות המודפסת – אמצעי תקשורת שבמקור לא הצליחה לבנות לעצמה בסיס איתן בקהילה הערבית בישראל – והדבר מוביל לתמורות עמוקות בקרב צעירים ולמעבר מהיר מהאינטרנט בתפיסתו המקורית, קרי אתרי חדשות ובידור, לרשתות חברתיות המשמשות כבסיס חדשותי וקיצור תרבותי. אנחנו לא מצפים שהמדיה המסורתית, כמו עיתונים מודפסים, טלוויזיה ורדיו, תיעלם, אבל אם הם רוצים לשרוד הם יצטרכו להסתגל לדפוסי צריכה חדשים.
המהפכה הדיגיטלית יוצרת פערי דורות. הדור הערבי הצעיר הצליח לעסוק במהפכה זו ולהפוך את האינטרנט והמדיה החברתית הזו לכלי מרכזי בחיי היומיום שלהם במובנים חיוביים ושליליים כאחד. הדור הבוגר עדיין מחפש את דרכו בעולם המשתנה הזה ולא תמיד מצליח לגשר על הפער המפריד בינו לבין התמורות הללו. הדור הצעיר מאמץ דפוסים תרבותיים אוניברסליים המאתגרים את ערכי החברה והתרבות המקומית של הוריהם. הם חיים את חייהם באינטרנט ומתקשרים ומקיימים אינטראקציה עם חבריהם באופן וירטואלי יותר מאשר פנים אל פנים. הרשתות החברתיות חושפות בפניהן עולמות שלא נחקרו בעבר. הטלוויזיה קירבה מקומות רחוקים וצמצמה את העולמות הגיאוגרפיים הפיזיים של דור ההורים שלנו, אבל האינטרנט צמצם את העולם החברתי ובנה גשרים תרבותיים ולשוניים בין צעירים ממקומות שונים בעולם. נערים מכפרים קטנים ומרוחקים בגליל, במשולש ובנגב הפכו לחלק מהעולם הגלובלי והחליפו מערכות יחסים פנים אל פנים עם חברים בסביבתם בקשרים עם אנשים באינטרנט השייכים למקומות שהם לא מכירים. המהפכה הדיגיטלית קירבה אליהם את הרחוקים, אך יחד עם זאת הפכה את הקרוב לרחוק במישור החברתי והתרבותי. דפוסי חשיבה, התנהגות וערכים מוזרים חודרים מאוד ומשנים את עולמם החברתי, במיוחד לאור התפיסה הרווחת לפיה משתמש שנוכח ופעיל ברשת נחשב חי וקיים, ומי שלא אינו קיים.
התלות באינטרנט משפיעה על המבנה החברתי המסורתי, משפרת תהליכי אינדיבידואליזציה ומשאירה את חותמה על צורות תקשורת ואינטראקציה חברתית. לעומת הטלוויזיה, בה כל בני המשפחה צופים בתוכניותיה ביחד בסלון, לאור המהפכה הדיגיטלית, כל אחד מבני המשפחה/אדם עסוק בעמוד שלו ובחבריו שאינם שייכים לרשת החברתית הישירה שלו. להתפתחות הזו יש השלכות על הליבה שעדיין מקיימת את החברה, וכאן אני מתכוון לסולידריות משפחתית. פתאום אנחנו מבינים שהורים וילדים חיים בעולמות שונים, והורים לא תמיד מבינים למה הילדים שלהם מסתגרים בחדרים שלהם. השאיפה ההורית המסורתית שילדיהם יכינו שיעורי בית בחדריהם הפכה לפחד שילדיהם נעלמים מהמרחב הפיזי של הבית ושוקעים במרחבים הוירטואליים שלהם.
ישנם כמובן שימושים חיוביים בכלים דיגיטליים בתחום האקדמי ובבית הספר ואפילו בזיכרון המשפחתי הווירטואלי קשה לומר שילדים מנותקים מהאירועים הדחופים בסביבתם החברתית, התרבותית והפוליטית. שיעורי ההשתתפות של הדור הצעיר במחאות חברתיות והתעניינותו הרבה בנעשה בעולם הערבי, בעיקר במדינות האביב הערבי, מגלמים את השתתפותו בהתפתחויות המתרחשות בסביבתם. מחאה חברתית המונית נגד מדיניות הממשלה, כמו תוכנית פראבר, או ארגון מצעדים בהזדמנויות לאומיות באמצעות מדיה חברתית, הן דוגמאות לאקטיביזם של נוער, גם אם מוגבל למרחב הוירטואלי. השתתפות זו היא הדוגמה הטובה ביותר להפריך את הטענה שהדור הצעיר אדיש לנושאים פוליטיים וחברתיים.
מהפכת המדיה החדשה לא רק יוצרת פער דיגיטלי, וירטואלי, אלא גם פער ידע בין הדורות. מושג הסמכות ההורית משתנה מהר מאוד. להורים אין את הכלים "לפקח" על מעשי ילדיהם, הם אינם יודעים להתמודד עם אתגרים חדשים, ולא תמיד הם מצליחים להיכנע לסדר העדיפויות הערכי של הילדים. מציאות זו מייצרת משבר אמון עמוק, ומגבילה מאוד את סמכותם של ההורים והמורים, אך יחד עם זאת היא נותנת מרחב לפיתוח האינדיבידואליות של הפרט, המהווה מרכיב מהותי ביצירתיות. דפוסי הסמכות המשתנים בעידן האינטרנט מאפשרים לצעירים להתבטא ללא תלות ברצון או בעמדות של הוריהם ואולי בכיוון מנוגד למה שהוריהם היו מאשרים.
בין היתר, המהפכה הדיגיטלית יצרה קבוצות וירטואליות, שלמרות שטרם הצליחו להחליף את מבנה הקהילה המקומית המסורתית, מרעידות אותה ודוחפות צעירים להשקיע במקומות הווירטואליים שלהם על חשבון יחסי משפחה מסורתיים, גם ברמת ההקשבה והאינטראקציה היומיומית. במישור הפרקטי, היא חיזקה מערכות יחסים אינטימיות וירטואליות, בעיקר את הנכונות להיחשף לקבוצה גדולה של אנשים שאינם מכירים זה את זה, על חשבון היחסים האינטימיים הפיזיים או הרגשיים ששררו בחברות מסורתיות ומודרניות כאחד. יתרה מכך, דפוסי הלימוד בקרב צעירים השתנו, ואנו עדים לחוסר רצון ברור לזנוח את המחויבויות המסורתיות מבחינת לימודים לטובת עבודה במרחב וירטואלי משותף. הדבר בא לידי ביטוי גם בשינויים המתרחשים בשיטות ההוראה ברחבי העולם. למידה מרחוק, הוראה וקבוצות דיון וירטואליות הפכו פופולריות ונחשבות כיום לצורות חינוך מקובלות ומאושרות. התמורות הללו הן כה מקיפות ועמוקות, עד שהטביעו את חותמן על מאזן הכוחות בחברה. אנשים שאינם בעלי השכלה גבוהה, או חסרי יכולות רטוריות גבוהות, בכל זאת מצליחים להתבטא במרחב הוירטואלי, ממש כמו אחרים. ראוי לציין גם ששינוי זה מתרחש בקרב בנים ובנות כאחד, וטרם נקבעו השלכותיו.
בקיצור, הופעת האינטרנט והתפתחות הרשתות החברתיות השאירו וממשיכים להשפיע על רשת מערכות היחסים הבסיסית בחברה, החל בהופעת פערי דורות וכלה בשיבוש מתמשך של דפוסי צריכת מדיה מסורתיים ואינטראקציה תקשורתית. אמצעי התקשורת המתפרסמים באינטרנט מתאפיינים במשפטים ובסמלים קצרים, המאפשרים למספר רב של משתמשים להפיק תועלת מהירה, אך יחד עם זאת הדבר מגביל את האפשרות להתעמק בדיונים בנושאים מורכבים הדורשים רמות הקשבה וניתוח שאינן תואמות למהירות הכלים הדיגיטליים. כמובן שההשלכות של זה ברמה הערכית תלויות בנקודת המבט של האדם, אך למרות זאת, ניתן לטעון שהמהפכה הדיגיטלית מעצימה את הפרט ומעניקה לו חופש בחירה ויכולת להשתתף באופן שלא היה זמין עבורו בתקופות קודמות.