לכולנו התברר כי אמצעי התקשורת השונים אינם ערוץ שמשדר את הלך הרוח הציבורי לממשלה ולמנגנון החקיקה ולהיפך, כלומר מעביר את ההחלטות ואת הלך הרוח השורר בקרב פוליטיקאים לציבור, אלא הם אמצעי לגבש ולאילוף דעת הקהל על ידי מתן אינדיקציות מסוימות, צירוף אוצר מילים של כל אחד מהם ובכך לצייר אוצר מילים של כל אחד מהם. קורא בטלה לחדור ולנתח; מנקודת מבט זו, התקשורת היא חלק בלתי נפרד ממנגנון המדינה או הלאום הדומיננטי, ונובעת מהמטרות של אותם מנגנונים ומהאינטראקציות שלהם זה עם זה. כחלק ממנגנון המדינה והאליטה הדומיננטית בחברה הישראלית, הוא נחשב למנגנון הדרה המחזק את הדחיקה לשוליים של המודרים וניזון מהקונצנזוס הציבורי (ההדרה הציוני) לעיתים, ולעיתים מייצר אותו.