בחירות בישראל בין שינוי אישיות למדיניות יציבה

2013-07-09

בחירות בישראל בין שינוי אישיות למדיניות יציבה

אמל ג'מאל*

 

תוצאות הבחירות האחרונות בישראל עוררו מחלוקת רחבה בכמה נושאים הקשורים ליחס בין הציפיות למהלך הבחירות מחד גיסא, ותוצאותיהן הפוליטיות והמפלגתיות ומבנה הקואליציה הממשלתית מאידך גיסא. ישנה אווירה כללית המשודרת על ידי כלי תקשורת ישראלים שונים המשקפת סוג של נחמה, ביטחון והבטחות לגבי יכולתן של מה שנהוג לכנות מפלגות מרכז להחזיר את האיזונים ה"הכרחיים" למציאות הפוליטית, הכלכלית והחברתית הישראלית. אומרים כי הבטחות אלו קשורות לשינויים במאזני המפלגות, ובמיוחד להצלחתה של מפלגת יש עתיד להשיג תשעה עשר מנדטים, דבר המבטיח לה השפעה רבה על קביעת המדיניות בענייני חיים שונים. לדעת רבים, מפלגה זו הצליחה להטביע "מטבע" חדש בשוק המסחר הפוליטי הישראלי, והכפילה את כוחה באמצעות התקשרותה עם מפלגת "הבית היהודי", והשתמשה במטבע זה של בהירות, שקיפות ואי-פשרה על עקרונות על מנת להחליש את יכולתה של קואליציית "הליכוד-ביתנו" להפעיל את הלחץ הרציני של הקואליציה.

ברצוני להטיל ספק בקריאה זו, אף על פי שאני נמנה עם הטוענים שניתן לראות בתוצאות הבחירות מעין "רציונליות אינטואיטיבית", לפיה מגזרים מסוימים בחברה ניתבו את קולם באופן מכוון ומכוון לכוחות חדשים, ובכך הביעו את חוסר שביעות הרצון הקטגורית שלהם ממה שעשתה ממשלת הליכוד-ישראל ביתנו-ש"ס-2000 בשנים 91230. הדבר משקף תנועות חברתיות פנימיות שבאו לידי ביטוי בחלק ממאפייניהן בבחירות אלו, והחשובה שבהן היא הופעת ההשפעה הרבה של אליטות מרקע כלכלי אמיד עם חזון חילוני ברובו ורקע תרבותי מערבי, כלומר אשכנזים, המתגוררים בערים הגדולות במרכז הארץ. קבוצה זו הגיעה לחזית הבחירות על מנת להגן על האינטרסים שלה ולהביע את חוסר שביעות רצונה מהעברת משאבים אדירים של הקואליציה הממשלתית מהמגזרים העובדים בחברה הישראלית למגזרים שאינם משתתפים בביצוע מה שמכונה "הנטל הלאומי" שסובב סביב השירות הצבאי וההשתתפות בשוק העבודה, וחוסר שביעות הרצון שלה עם מדיניות החוץ של אוהדי החוץ של ישראל כתוצאה של דחיפה לאומית מפלגות שור, מפלגת "ישראל ביתנו" ומגזרים רחבים במפלגת הליכוד עצמה.

ניתוח זה מפריך אמירה חשובה ששורשיה בסוציולוגיה הפוליטית הישראלית, שהובעה על ידי ברוך קימרלינג, שאמר כי השפעתה של האליטה האשכנזית החילונית הוותיקה שאימצה את האידיאולוגיה הלאומית-סוציאליסטית על מנת לשרת את האינטרסים שלה ולתפוס את מוקדי הכוח במדינת ישראל, השפעה זו דעכה. בניגוד לטענתו של קימרלינג, הטענה שלי היא שהאליטה הזו עדיין ממלאת תפקיד פוליטי, תרבותי וכלכלי רב עוצמה ושכל מה שהשתנה במציאות היא האידיאולוגיה האינסטרומנטליסטית שלה, העוקבת כעת אחר המודל של לאומנות קפיטליסטית גלובלית ותומכת בעמדות דיפלומטיות "חכמות" המבטיחות את המשך שילובה והרחבת השפעתה בכלכלה העולמית.

אליטה זו ניצלה את חוסר שביעות הרצון המוחץ של מעמד הביניים שהתבטאה במהלך התנועה העממית הרחבה והמחאה החברתית בקיץ 2011. עם זאת, מה שמדהים הוא שהמפלגה שהצליחה לרתום את התנועה העממית לטובתה אינה שונה במדיניותה הכלכלית והחברתית מהחזון הרווח של הליכוד וישראל ביתנו, שהובילו את אלפי המפלגות האזרחיות בממשלה, שיצאו מול מאה מפלגות אזרחיות ממשלתיות.

הצלחתה של מפלגת יש עתיד ביטאה איכות פוליטית חשובה נוספת, שבאה לידי ביטוי בקואליציה של המפלגה עם מפלגת הבית היהודי בראשות נפתלי בנט. פתיחת קמפיין הבחירות של לפיד במאורת ההתנחלויות בשטחים הפלסטיניים שנכבשו ב-1967 בעיר אריאל, ולאחר מכן הקואליציה שלו עם בנט, הם ביטוי לקונצנזוס הרחב סביב המשוואה הקוראת להתנחלויות היהודיות בשטחים הכבושים להיות חלק בלתי נפרד מהמדינה העברית. קואליציית לפיד-בנט ביטאה את הרפיון של המונח "מפלגות מרכז", בשל היעדר הבדלים משמעותיים בין מפלגות אלו למפלגות הימין בכל הקשור לחזון האסטרטגי והאידיאולוגי לגבי גבולות המדינה העברית, פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, זהות המדינה היהודית והשלטון בהגמוני המדינה הלאומיים המשותפים הניאו-ליברליים. למרות ההבדלים בין מצביעי שתי המפלגות מבחינת השתייכות דתית, נראה שיש הסכמה ברורה לגבי אינטרסים לאומיים, תוך התמקדות בנושאים פנימיים, פתרון בעיות דיור, יוקר המחיה, השחיתות והעוני, והימנעות מלנקוט עמדות ביטחוניות, אסטרטגיות או פוליטיות שנויות במחלוקת, בטענה שהסביבה המתמשכת וההתערבות האזורית מחייבות את "הצורך האזורי". מאמץ מיוחד לשנות את תדמיתה של ישראל בעולם ולשפר את יחסי החוץ שלה.

דפוסי ההצבעה בבחירות האחרונות משקפים את גבולות הלגיטימיות של המשחק הפוליטי הישראלי. הדבר בא לידי ביטוי בהדרה של שני מגזרים חברתיים המהווים כמעט שליש מאזרחי ישראל: ערבים ויהודים חרדים. למרות ההבדלים המהותיים ביניהם מבחינת השתייכותם הלאומית, מידת דתיותם ושיעור השתתפותם בשוק העבודה הישראלי, המשוואה הפוליטית שהציבה קואליציית לפיד-בנט, הסובבת סביב מה שכונה "חלוקת הנטל", עסקה בשני המגזרים מאותן נקודות מוצא כלפיהם למרות השיח השונה. והכי חשוב, אזרחים ערבים הוצאו מהחישובים של הקואליציה הממשלתית, כפי שקורה היסטורית, תוך כדי הידברות עם המפלגות החרדיות. יאיר לפיד הביע את הדרת האזרחים הערבים באומרו באופן גזעני כי אין בכוונתו להקים קואליציה עם מי שכינה "זואבים". למרות חזרתו מהשימוש בביטוי זה, עמדתו של לפיד עלתה בקנה אחד עם עמדות כל המפלגות שנכנסו לקואליציה הממשלתית, שאינה מבטאת כל שינוי צפוי כלפי המיעוט הפלסטיני בישראל, בכל הקשור למדיניות ההכנעה, ההדחה לשוליים, הדיכוי התרבותי והפוליטי, התפוררות חברתית, וחניקת קרקעות, בנייה מותאמת של עיירות וחניקת קרקעות וחניקת קרקעות ערביות וחסימת עיירות.

הניתוחים לעיל מצביעים על כך שמה ש"חדש" בתוצאות הבחירות מתרכז ביחידים, ולא בשינויים בעמדות ובמדיניות. כניסתו של יאיר לפיד, העיתונאי החתיך, ומפלגתו לזירה הפוליטית, והצלחתו של נפתלי בנט לזכות בקפיצת מדרגה איכותית לזכות באהבת הקהילה היהודית בישראל למה שהוא מייצג מבחינת הצלחה אישית, והשילוב שהוא מבטא בין אמונתו האידיאולוגית הדתית-לאומית, תמיכה בהתנחלויות והתיישבות, וכל הנושאים הבסיסיים של ההיי-טק המוצלח, הגלובאלי, הם הבטחה הבסיסית של ההיי-טק הזה אני בזירה הפוליטית.

נכון שאנחנו מדברים על דמויות ששברו את עמוד השדרה הפוליטי של נתניהו, התעלו על פנייתו התקשורתית, והגיעו לשיח מבטיח המבוסס על תקווה לעתיד טוב יותר לחברה הישראלית. זה נכון שאנחנו מדברים על דמויות חדשות בכנסת הישראלית – ארבעים ושבעה חברי כנסת חדשים – שלרבים מהם אין ניסיון פוליטי קיים ולכן אין להם אינטרס פוליטי קיים. נכון גם שאנחנו מדברים על הכנסת מנגנוני גיוס פוליטיים וערוצים חדשים של תקשורת עם הציבור ישירות דרך המדיה החברתית. אלא שלמרות כל אלה, נראה כי הקואליציה הממשלתית משקפת פער עצום בין רטוריקה והבטחות מחד למדיניות בשטח מאידך. מבט מקרוב על קווי המתאר הרחבים של הקואליציה הממשלתית מראה שמדיניות אסטרטגית ולאומית בעלות אופי ניאו-ליברלי גלובלי, נטיות גזעניות עליון מערבי, מדיניות של חיסול עבודה מאורגנת והחלשת שירותי רווחה יישארו דומיננטיות בתהליכי קבלת מדיניות וקבלת החלטות.

נראה כי קואליציה זו, בשל הדומיננטיות של דמויות אידיאולוגיות קיצוניות בה, לא תוכל לנקוט עמדות חדשות הקשורות בהתיישבות ופתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, במיוחד בשל ההסכמה לפיה ההתיישבות היא חלק בלתי נפרד מזהותה של המדינה העברית. נראה גם שהקואליציה הזו לא תמהר לתמוך במגזרים חברתיים חלשים. התוכנית הכלכלית הנידונה לצורך העברת תקציב המדינה לשנתיים הקרובות מבוססת על צמצום הסיוע הממשלתי למגזרים חלשים בחברה, ועל העלאת מסים, מבלי לבצע שינויים מהותיים בפטור ממס לחברות גדולות והון משפיע. יתרה מכך, נראה כי תהליכי ההדרה הגזעניים כלפי כל מי שאינו נכנס למסגרת הזהות התרבותית השלטת, המיוצגת בשמרנות האשכנזית, הניאו-ליברלית והלאומנית שלו, ימשכו ויתרחבו ויכללו גם ערבים וחלק מיהודי המזרח, אלו שגרים בפריפריה והחרדים שנחושים להישאר סגורים לעולם החיצון.

בהתאם לכך, השיח ה"רך" של יאיר לפיד וקבוצתו, ושיח ה"אחווה" של נפתלי בנט, אינם אלא כיסוי דבש למדיניות שנותרה כבת ערובה למשוואה הפוליטית השלטת שמייצג ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הניאו-ליברל השמרני השמרני המתנשא. העובדה שאין לו איום להרכיב ממשלה ולהיכנס לתפקיד ראש ממשלה היא אינדיקציה ברורה לכך שהציבור הישראלי מקבל את העובדה שאדם זה מייצג אותו, למרות שחלק מהציבור הזה לחץ לשינויים קלים במדיניותו באמצעות לפיד מחד ודרך בנט מאידך. לפני סיום, חשוב להבהיר שהתיקונים הללו מצמצמים זה את זה, תוך שמירה על חזות מתונה לשרת מטרות תעמולה המכסות על הקונצנזוס המהותי בסוגיות היסוד.

*פרופסור אמל ג'מאל הוא ראש התכנית למדע המדינה ומדיה פוליטית בינלאומית באוניברסיטת תל אביב ומנכ"ל מרכז המדיה בנצרת.

שיתוף המאמר:

המאמרים האחרונים

מרזוק חלבי: האתיקה של מקצוע מעייף

הסרט העליב את הנביא והמוסר הכפול של המערב בנוגע לחופש הביטוי

אמל ג'מאל: סיכוי ופוליטיקה

שירות הוד מלכותה

יום האדמה מנקודת מבטה של ​​התקשורת הישראלית

תקשורת לא מספקת וחברה צרכנית, על היעדר עיתונות כלכלית בתקשורת המקומית שלנו

מאמרים קשורים

מרזוק חלבי: האתיקה של מקצוע מעייף

האתיקה המקצועית היא העקרונות, ה"כללים" וה"מערכות" שהצטברו במסגרת מקצוע מסוים לאורך תולדותיו ובאמצעות מאמציהם של האחראים עליו כל דיון באתיקה הוא בסופו של דבר גישה פילוסופית החוזרת חזרה למקור המקצוע ולאותם ערכים שקיימים ביסודו, הם אלו המסדירים את המקצוע שלאחר מכן.

הסרט העליב את הנביא והמוסר הכפול של המערב בנוגע לחופש הביטוי

הערב שלי לא היה שגרתי, הוא היה עמוס בחדשות מהעולם הערבי והאסלאמי על הפגנות נגד הפקת סרט העליב את הנביא עליו השלום וברכה, שנקרא "תמימות המוסלמים". לתרגל את הטבע האנושי שלי ולהאזין לשירים שעוזרים לי להתפייס עם עצמי ולנקות את דעתי כדי להתקדם במנטליות של לוחם לקרבות הקרובים.

אמל ג'מאל: סיכוי ופוליטיקה

ברצוני להתחיל בשאלה האם פוליטיקה ומקרה הם בני לוויה; בפוליטיקה אין צירופי מקרים, ובצירוף מקרים אין פוליטיקה. זה לא אומר שהחלטות פוליטיות מסוימות לא יכולות להופיע או להיות מוצעות כאילו הן תוצאה של מקרה הפוליטיקה מנצלת את הסיכוי כדי להסיר את האופי הפוליטי מהפוליטיקאי ולהציגו כהזדמנות בלבד כדי להגביל את ההתנגדות אליו או לא להתריע בפני המתנגדים לו. זה, כלומר פוליטיקה, פירושו לפעמים להראות דברים מסוימים כצירוף מקרים בלבד כדי למחוק את הפן הפוליטי שבה, למרות התכנון המוקדם לכך, ולמרות החישובים הברורים של רווח והפסד בעניין.

שירות הוד מלכותה

מאמר זה דן בהופעתה והתפתחותה של המחשבה הכלכלית הניאו-ליברלית בישראל מאמצע שנות ה-80 ועד סוף שנות ה-2000, ומתמקד בתפקידה של התקשורת הישראלית בכלל, והתקשורת הכלכלית בפרט, בקידום מחשבה זו, בהצגתה ובדחיפתה כגישה האינטלקטואלית הכלכלית הבלעדית וה"אובייקטיבית" היחידה המוצעת.