הסרט העליב את הנביא והמוסר הכפול של המערב בנוגע לחופש הביטוי

24-05-2013

הערב שלי לא היה שגרתי, הוא היה עמוס בחדשות מהעולם הערבי והאסלאמי על הפגנות נגד הפקת סרט העליב את הנביא עליו השלום וברכה, שנקרא "תמימות המוסלמים". לתרגל את הטבע האנושי שלי ולהאזין לשירים שעוזרים לי להתפייס עם עצמי ולנקות את דעתי כדי להתקדם במנטליות של לוחם לקרבות הקרובים.

 

הבריחה הזו לא ארכה זמן רב, ברגע שהטלפון שלי צלצל וקיבלתי הודעת טקסט שבקשתה הפתיעה אותי מאוד. בהודעה, שהופצה ככל הנראה באמצעות טלפונים ניידים, הוא ביקש ממני להתחיל היום בקמפיין להחרים את יוטיוב וגוגל למשך 3 ימים, כי הם סירבו לבקשות שהוגשו להסרת הסרט העליב את הנביא הקדוש מאתר יוטיוב, שבאופן טבעי בבעלות גוגל.

להחרים את יוטיוב?! האם הנושא רלוונטי? ל-3 ימים?! מדוע יוטיוב נענש מלכתחילה? מדוע עלינו להפנות את הכעס והטינה שלנו לגוגל? למה בכל זאת צריך להגיב לפרסום הסרט הפוגעני הזה?!

אין לי ספק שמטרת הסרט היא לפגוע בדת האסלאמית, לעורר סכסוכים ולהצית עדתיות יש לציין כי רמת הסרט נמוכה וירודה וחורגת מגבולות הנאיביות, וכי הנידונים הם אלה שתרמו להפקתו, ואף אחד אחר אינו משיג את הדת של הסרט, אלא רק משום שהוא שותף לרעיו.

חשוב לציין כאן שאין סעיף בחוקה של אף מדינה המגדירה את עצמה כדמוקרטית שמפליל התקפות על קדושות דתיות (למשל, קריקטורות פוגעניות של הנביא הקדוש), כי הכללת מאמר כזה בחוקה יגרום לאפליה ולפנאטיות דתית ולפגיעה בחופש הביטוי שאוסר על חוקה מפורשת על ידי מדינות שאוסר עליהן במפורש הפעלת פעולות מסוימות של קנאות או העדפה דתית בגבולותיה. לכן, נוכחות הדת ברוב החוקות של מדינות המגדירות עצמן כדמוקרטיות מוגבלת להוראות בדבר חופש האמונה ומניעת אפליה וקנאות דתית מהמדינה.

משמעות האמור לעיל היא שחופש הביטוי שווה לחופש האמונה והדת מחד, הוא נחשב לזכות טבעית ומוגנת, אך מאידך, זוהי זכות הנתונה גם לפיקוח מוסרי ותלויה באי תקיפת אחרים. המשפט הבינלאומי עוסק בזה בבירור: אם נסקור את סעיף 19 של האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (שהוא המסמך הבינלאומי החשוב ביותר העוסק בהסדרת זכויות אדם ברחבי העולם), נגלה כי הוא קובע כי "לכל אחד יש את הזכות לחופש הדעה והביטוי הזה כולל חופש להחזיק בדעות ללא התערבות ולחפש, לקבל ולהעביר כל מאמר וראייה של כל מאמר ואמצעי תקשורת". נגלה שהוא "מגנה הסתה למלחמה, הסתה לשנאה לאומית, גזעית או דתית וכל צורה של אפליה, עוינות או אלימות".

חולוד מסאלחה: רכז מדיה עברית במרכז המדיה

שיתוף המאמר:

המאמרים האחרונים

מרזוק חלבי: האתיקה של מקצוע מעייף

אמל ג'מאל: סיכוי ופוליטיקה

בחירות בישראל בין שינוי אישיות למדיניות יציבה

שירות הוד מלכותה

יום האדמה מנקודת מבטה של ​​התקשורת הישראלית

תקשורת לא מספקת וחברה צרכנית, על היעדר עיתונות כלכלית בתקשורת המקומית שלנו

מאמרים קשורים

מרזוק חלבי: האתיקה של מקצוע מעייף

האתיקה המקצועית היא העקרונות, ה"כללים" וה"מערכות" שהצטברו במסגרת מקצוע מסוים לאורך תולדותיו ובאמצעות מאמציהם של האחראים עליו כל דיון באתיקה הוא בסופו של דבר גישה פילוסופית החוזרת חזרה למקור המקצוע ולאותם ערכים שקיימים ביסודו, הם אלו המסדירים את המקצוע שלאחר מכן.

אמל ג'מאל: סיכוי ופוליטיקה

ברצוני להתחיל בשאלה האם פוליטיקה ומקרה הם בני לוויה; בפוליטיקה אין צירופי מקרים, ובצירוף מקרים אין פוליטיקה. זה לא אומר שהחלטות פוליטיות מסוימות לא יכולות להופיע או להיות מוצעות כאילו הן תוצאה של מקרה הפוליטיקה מנצלת את הסיכוי כדי להסיר את האופי הפוליטי מהפוליטיקאי ולהציגו כהזדמנות בלבד כדי להגביל את ההתנגדות אליו או לא להתריע בפני המתנגדים לו. זה, כלומר פוליטיקה, פירושו לפעמים להראות דברים מסוימים כצירוף מקרים בלבד כדי למחוק את הפן הפוליטי שבה, למרות התכנון המוקדם לכך, ולמרות החישובים הברורים של רווח והפסד בעניין.

בחירות בישראל בין שינוי אישיות למדיניות יציבה

תוצאות הבחירות האחרונות בישראל עוררו מחלוקת רחבה בכמה נושאים הקשורים ליחס בין הציפיות למהלך הבחירות מחד גיסא, ותוצאותיהן הפוליטיות והמפלגתיות ומבנה הקואליציה הממשלתית מאידך גיסא.

שירות הוד מלכותה

מאמר זה דן בהופעתה והתפתחותה של המחשבה הכלכלית הניאו-ליברלית בישראל מאמצע שנות ה-80 ועד סוף שנות ה-2000, ומתמקד בתפקידה של התקשורת הישראלית בכלל, והתקשורת הכלכלית בפרט, בקידום מחשבה זו, בהצגתה ובדחיפתה כגישה האינטלקטואלית הכלכלית הבלעדית וה"אובייקטיבית" היחידה המוצעת.