מרזוק חלבי: האתיקה של מקצוע מעייף

האתיקה המקצועית היא העקרונות, ה"כללים" וה"מערכות" שהצטברו במסגרת מקצוע מסוים לאורך תולדותיו ובאמצעות מאמציהם של האחראים עליו כל דיון באתיקה הוא בסופו של דבר גישה פילוסופית החוזרת חזרה למקור המקצוע ולאותם ערכים שקיימים ביסודו, הם אלו המסדירים את המקצוע שלאחר מכן.

הסרט העליב את הנביא והמוסר הכפול של המערב בנוגע לחופש הביטוי

הערב שלי לא היה שגרתי, הוא היה עמוס בחדשות מהעולם הערבי והאסלאמי על הפגנות נגד הפקת סרט העליב את הנביא עליו השלום וברכה, שנקרא "תמימות המוסלמים". לתרגל את הטבע האנושי שלי ולהאזין לשירים שעוזרים לי להתפייס עם עצמי ולנקות את דעתי כדי להתקדם במנטליות של לוחם לקרבות הקרובים.

אמל ג'מאל: סיכוי ופוליטיקה

ברצוני להתחיל בשאלה האם פוליטיקה ומקרה הם בני לוויה; בפוליטיקה אין צירופי מקרים, ובצירוף מקרים אין פוליטיקה. זה לא אומר שהחלטות פוליטיות מסוימות לא יכולות להופיע או להיות מוצעות כאילו הן תוצאה של מקרה הפוליטיקה מנצלת את הסיכוי כדי להסיר את האופי הפוליטי מהפוליטיקאי ולהציגו כהזדמנות בלבד כדי להגביל את ההתנגדות אליו או לא להתריע בפני המתנגדים לו. זה, כלומר פוליטיקה, פירושו לפעמים להראות דברים מסוימים כצירוף מקרים בלבד כדי למחוק את הפן הפוליטי שבה, למרות התכנון המוקדם לכך, ולמרות החישובים הברורים של רווח והפסד בעניין.

שירות הוד מלכותה

מאמר זה דן בהופעתה והתפתחותה של המחשבה הכלכלית הניאו-ליברלית בישראל מאמצע שנות ה-80 ועד סוף שנות ה-2000, ומתמקד בתפקידה של התקשורת הישראלית בכלל, והתקשורת הכלכלית בפרט, בקידום מחשבה זו, בהצגתה ובדחיפתה כגישה האינטלקטואלית הכלכלית הבלעדית וה"אובייקטיבית" היחידה המוצעת.

יום האדמה מנקודת מבטה של ​​התקשורת הישראלית

לכולנו התברר כי אמצעי התקשורת השונים אינם ערוץ שמשדר את הלך הרוח הציבורי לממשלה ולמנגנון החקיקה ולהיפך, כלומר מעביר את ההחלטות ואת הלך הרוח השורר בקרב פוליטיקאים לציבור, אלא הם אמצעי לגבש ולאילוף דעת הקהל על ידי מתן אינדיקציות מסוימות, צירוף אוצר מילים של כל אחד מהם ובכך לצייר אוצר מילים של כל אחד מהם. קורא בטלה לחדור ולנתח; מנקודת מבט זו, התקשורת היא חלק בלתי נפרד ממנגנון המדינה או הלאום הדומיננטי, ונובעת מהמטרות של אותם מנגנונים ומהאינטראקציות שלהם זה עם זה. כחלק ממנגנון המדינה והאליטה הדומיננטית בחברה הישראלית, הוא נחשב למנגנון הדרה המחזק את הדחיקה לשוליים של המודרים וניזון מהקונצנזוס הציבורי (ההדרה הציוני) לעיתים, ולעיתים מייצר אותו.

הסרט "בית לחם" והמאמצים להאניש את ה"שב"ק…!

המאמר הבא אינו ניתוח של הקולנוע הישראלי, אלא רק ההתרשמות שלי לאחר הצפייה בסרט הישראלי "בית לחם", שכתבתי יחד עם הישראלי יובל אדלר והבמאי יליד יפו, ​​עלי ואקד. הצפייה שמשכה אותי לחזור שוב לאולמות הקולנוע, בתקווה למצוא תשובות לרבות מהשאלות הפנימיות שרדפו אותי, והחשובה שבהן הייתה "האם זה הפלסטיני?!"

תקשורת עדתית והרס של מה שנותר

ראשית, לא ניתן לומר שכל התקשורת הדתית נופלת לתיאור של תקשורת עדתית או קיצונית, ואין זה אובייקטיבי לפרסם תיאור כללי או כללי של כלי תקשורת זה. לכן, יש צורך לשרטט גישה בסיסית זו לפני שניגשים לכל דיון בנושא, שכן ההתמקדות בשורות הבאות היא בהיבט הקיצוני והעדתי של אותה תקשורת בפרט.

הדיאלקטיקה של התוכן והסגנון של השיח הפוליטי הערבי והיכולת לשנות

יש הקוראים להפרדה בין העבודה הפוליטית הלאומית לאזרחית, בטענה שהעבודה הפרלמנטרית צריכה לתת עדיפות לעבודה האזרחית, ולהשאיר את העבודה הלאומית להקשרים אחרים. יש גם כאלה שמתנגדים לסגנון של כמה נציגים ערבים, מבלי לחלוק איתם על תוכן הדברים שהם אומרים. לטענתם, הסגנון של חלק מהנציגים הוא פרובוקטיבי ולכן מוגבל ביכולתם להעביר את דרישותיהם הלגיטימיות בצורה הולמת לקהילה היהודית ולממשלה.

מרכיבי המחשבה הציונית המתוארים כ"חדשים" אינם חדשים כלל, אלא מקרים קיצוניים וקיצונים של רעיונות ואמונות שהיו נטועות במחשבה הציונית המסורתית ויויפו בלחץ הנסיבות – אנטון שלחט

אנטון שלחט
מקור: אל-ערבי אל-ג'דיד
ספרה של החוקרת והאקדמית הפלסטינית, אמל ג'מאל, "המחשבה הציונית במבוכי ההתחדשות והמודרניזציה: הדיאלקטיקה של הסתירות הפנימיות והשלכותיה המעשיות" (פרסומים של המכון לחקר פלסטין – ביירות, 2016) מציג ניתוח טרנספורמציה אינטלקטואלי של תנועות פוליטיות ושנים האחרונות של כמה מהשנים האחרונות והוויכוחים הישראליים ס.

נשים לא יישארו בנות ערובה

מרואפט היא לא הקורבן הראשון השנה, שכן לפניה נהרגו שתי נשים, שהצטרפו לרשימה שהגיעה ל-11 נשים ערביות ב-2019, קורבנות אלימות, פטריארכיה ודעות מיושנות בחברה שלנו.

*נשים ואלימות*

לכל אישה תפקיד חשוב בתפקידה, בין אם כסבתא, אם, אישה, אחות, חברה או עמית ללימודים ועבודה, יש לה תפקיד משפיע על סביבתה בדרגות שונות.

מנורה נאנקת

נותרה השאלה: מי מדליק את המנורה שלו בחושך הלילה? איפה הגברים הפמיניסטיים ומדוע הם לא תורמים להפצת אורח חייהם באמצעות פרקטיקות יומיומיות, אפילו בפרטים הקטנים, כדי להבטיח חיים הוגנים לנשים שלנו ולהשפיע על אורח החיים של השאר?